היא הייתה אחותי הקטנה

אני אומרת מראש זה סיפור מאוד עצוב.
____________________________________________
אני יושבת מולי יש דף ועט, רציתי להיפרד, רציתי
להיפרד ממך יפה.
הרי אתה לא אשם בכלום, אני אשמה.
זה התחיל שאני וחברתי הטובה מאי רבנו, היא התחילה את כל הבריונות הזאת, גם בבית הספר וגם ברשת.
כנראה שבאמת יש סיבה שכולם שונאים אותי, והנה עוד תגובה בפייסבוק ועוד אחת ועוד שלוש חמש עשר, אין סוף.
אני לא יודעת למה הם שונאים אותי כל כך למה הם כותבים את זה.
והינה התגובה ששברה לי את הלב "מי יתקרב לזונה הזאת? רגע כמה היא לוקחת לשעה? פשוט יש לי בן דוד הוא אוהב לעזור לבנות כמוה במצב הכלכלי."
נחשו ממי זה? זה מהחברה הכי טובה שלי שהייתה איתי בזמן שעשו עליי חרם, ובסוף? היא כמו כולם עזבה אותי.
התחלתי לבכות בקול, למזלי אין אף אחד בבית.
"לאחי היקר" התחלתי לכתוב.
"אני מצטערת שזה ככה נגמר אבל אני לא יכולה כל הזמן תגובה ותגובה והינה, עכשיו גם צץ עליי עוד פוסט.
הם כותבים שאני זונה ומגעילה והכל התחיל ממריבה כל כך קטנה, אני לא יכולה יותר.
אני נפרדת ממך כאן, אתה היית תמיד לצידי בכל מצב, גם עכשיו לא עזבת אותי.
אתה הכי חשוב לי, הרי אמא ואבא לא שמים עליי כל הבית ספר נגדי ורק אתה איתי.
אז כאן זה נגמר."
במשפט הזה התחלתי לבכות, הסתכלתי על השעון וראיתי שעוד עשרים דקות דור אחי הגדול חוזר הביתה.
"אני כל כך מצטערת אתה תמיד תהיה בלב שלי.
אני כל כך אוהבת אותך אח גדול.
אני מקווה שאי פעם תסלח לי על זה.
אני מבטיחה שאני אשמור עליך מלמעלה.
אוהבת המון ולעולם לא תשכח אותך
אחותך הקטנה."
בכיתי כאן זה נגמר.
אספתי את שיערי הבלונדיני לקוקו מרושל, וכתבתי רק דבר אחד קטנטן, רק עוד תגובה "הבנתי שיש רק מישהו אחד בעולם, אח שלי.
אז החלטתי ללכת, ללכת למעלה שם הכי טוב.
ביי"
נכנסתי לשרותים ראיתי שדור בא כל רגע, החלטתי לעשות את זה מהר.
לקחתי את הסכין תקעתי אותו בבטני, זה כל כך כאב, צרחתי את כל נשמתי אבל הכל בסדר הכאב יעלם.
"סול??" שמעתי את קולו של דור.
"סול? סול את בסדר?" נכנס דור בסערה לשירותים אך כלום לא יעזור, הרגשתי שאלו השניות האחרונות שלי.
דור התחיל לבכות את נשמתו והזמין אמבולנס.
פתאום מאי נכנסה בבכי ואמרה "אני כל כך מצטערת סול." בכתה.
"אנ… אני סולחת" אמרתי בכוחותיי האחרונים ושקעתי בשינה תמידית.
____________________________________________
לאחר שנה
"היא הייתה ילדה כל כך יפה חכמה ומוצלחת נותנת אהבה לכולם בלי סוף.
והיא הלכה, היא הלכה בגיל כל כך צעיר, היא הלכה בגיל שש עשרה למעלה.
לא שמרתי עליה מספיק, לא מנעתי ממנה למות.
באתי מאוחר מדי.
היא הייתה הכל בשבילי,
היא הייתה אחותי הקטנה"