הטוב ניכר בהעדרו
נתבקשתי פעם מחבר מוכר ספרים בפריז שאתלווה אליו לכפר רחוק לשים מזוזות
הוא סיפר לי שאשה אילמת נכנסה לחנות וביקשה שיעבור אצלה להרכיב לה מזוזות
כשהגענו לבית צילצלנו והדלת נפתחה ולמולנו עומד בעלה שגם הוא אילם אמרתי לחברי מה
עושים עם מי נדבר ואז הוא אומר לי השם יעזור נכנסנו פנימה ואז ראינו ילד בגיל עשר וילדה בת שש
הילד דיבר אלינו שאלנו אותו שישאל את אמא אפא נרכיב המזוזות ואז בתנועות זריזות דיבר עם האמא
והאמא משיבה לו וכמובן הוא הסביר לנו מה צרכים לעשות לקחתי המזוזה ובירכתי ושמתי אותה על המשקוף לפתע האמא החלה לרקוד ולהשמיע קולות משונים חשבתי אולי קרה לה משהוא שאלתי את הילד מה קורה והוא שואל את האמא והיא עונה שהיא שמחה מאוד שזה הפעם הראשונה ששומעת ברכה בבית שלה בקיצור גמרנו לשים המזוזות ואז פנתה לילד שיבקש מאיתנו לברך כמה ברכות מהדברים שהכינה ואז ראינו כזו שמחה שלא ראיתי מעודי הודתה לנו והלכנו בדרך אמרתי לחבר אתה מתאר לך איזה דבר זה במקרה ויש קצר חשמלי אך הם מסתדרים אנחנו מדברים ואפילו לא מרגישים בטוב שיש לנו כמה צרכים להודות על זה שכחתי לספר שהאשה דרך הבן אמרה לנו אם השם יתן לה אפשרות לדבר היא לא הייתה מפסיקה להתפלל ולהודות לשם כמה צריך להתחזק להודות על העבר ועל הקיים
תגובות (1)
סיפור נחמד,,,מה אבל חסר ניקוד וקשה לעקוב אחרי הסיפור ככה.כשמדברים מוסיפים גרשיים. נגיד (דוגמא) שאלתי אותה איך קוראים לה היא אמרה לי אילנה. "איך קוראים לך ילדה?" שאלתי את הילדה הבודדה שהייתה עטופה במעיל חורף כבד. "אילנה" ענתה לי חטופות,לא עיניין אותה לדבר איתי,בכלל.
וגם היו כמה שגיאות כתיב…
בהצלחה :)