הולך לבד

דרכתי על גרגרי החול הזהובים שהשאירו עקבות.
החול הרך שדגדג את כף רגלי כל פעם מחדש.
אותה תחושה מדהימה של הרוח החמימה שנושבת על פרצופי.
אותה תחושה מדהימה של יד חזקה מחזיקה אותי ומשלבת את אצבעותיה באצבעותיי.
כשנכנסנו לתוך המים ריסי הארוכים והשחורים הושפלו מטה וראיתי את כפות רגליי מוצפות במים קרירים שרעננו אותי מהחום.
הטלתי את ראשי לאחור ועצמתי את עיני,השמש גרמה לי לראות צורות אדומות בזמן שעצמתי את עיני,נשמתי לרווחה והבטתי עליה-צוחקת משפילה עיניים לרגליה שגם הן התרטבו מעט,משחקת ברגליה בילדותיות שניכרת לעין.
היא הביטה בי רגע אחרי וחייכה חיוך רחב שחשף גומות מושלמות למדי.
בזמן שהיא כרכה את ידיה סביב צווארי ושפתיה נפשקו לנשיקה שאפתי נשיפה גדולה וריח שעקצץ מעט את אפי גרם לי לצחקק וכשהיא שאלה למה צחקתי לא עניתי והבטתי על השמיים הכחולים.

-תאונת דרכים נוראית קרתה היום בשעה 17:00 נערה צעירה התנגשה באוטו שממולה הגבר שישב עמה באוטו הובא לטיפול נמרץ וניצל אך הנערה מתה-

*כעבור חודש*

דרכתי על אותם גרגרי חול שהשאירו עקבות,אך הרוח העיפה אותם כעבור זמן קצר.
החול כבר לא היה רך כמו שזכרתי אלא דביק קר ומציק.
הרוח הייתה קרה וחזקה וגרמה לי לעור ברווז בכל פעם מחדש.
שום יד לא החזיקה אותי יותר-רק הצל השחור אירח לי חברה.
נכנסתי למים והרגשתי רק עקיצות לא נעימות וקרירות מצמררת.
השמש גרמה לי לכאב ראש נוראי ותחושת בחילה.
הבטתי הצידה אבל לא היה שם אף אחד.
אוטומטית נפלתי למטה וראשי הוטל באכזריות לברכי,בכיתי ובכיתי. היא לא הייתה צריכה למות. אני הייתי צריך. היא לא הייתה צריכה למות. היא לא הייתה צריכה למות. היא לא הייתה צריכה למות.
אחרי עשר דקות של בכי מר הרמתי את ראשי באטיות ושאפתי את האוויר-שלמרבה הפלא היה אותו הדבר-מעקצץ ונעים,צחקקתי כמו בפעם שעברה ולרגע הייתי בטוח ששמעתי את הצחוק שלה כששאלה למה אני צוחק. הפעם-אני צריך לענות.