הוודו של סטפאן

חדר קטן ורעוע, חסר חלונות,אשר מואר על ידי נורת גז אחת בלבד.
ריח קל של עובש ועשבים שונים, עור ובד ישן.
בובת וודו קטנה ומוכתמת דם מתעוררת לחיים, היא תלויה על וו ישן בשורה עם עוד מספר בובות כמוה.
בובה קטנה ,עם חוטים במקום עינייה,חסרת פה וכל יכולת לדבר.
היא מביטה סביבה עם עינייה המדומות. ידיים מבוגרות ודקיקות של גבר נגלות לעינייה.
יד אחת מחזיקה בובה קטנה, אשר מתפתלת בחוסר נוחות,היד השניה מחזיקה מחט עם כפתור קטן ואדום בקצה.
כל העיניים של הבובות התלויות על הוו מביטות לעבר אותה בובה אשר מחזיק הגבר. הוא מזיז את המחט לעבר יד הבובה ותוקע אותו בתוך ידה, והבובה מתפתלת מכאבים חדים.
הגבר לוקח מחט נוספת והפעם מכניס ללב הבובה, שעכשיו הפסיקה לזוז, ושוכבת ביד הגבר חסרת חיים.
הוא זורק את הבובה על השולחן,כמו עוד עשרות בובות מתות ששוכבות עליו.
סטפאן,הבובה הקטנה הסתכל סביבו, לידו היתה בובה נוספת במרחק של שתי ווים.
היא הזיזה את ידה הקטנה והצביעה אל עבר מטחנת זרעים ישנה ומאובקת שעמדה קרוב לסטפאן.
הבובה הנהנה לעבר סטפאן, והא ניסה לדרוך על קצה המטחנה,אך החליק.
הבובה סימנה לסטפאן להתקדם עם ידיה, והוא ניסה שנית. סטפאן דרך על קצה המטחנה וקפץ מהוו על השולחן.
חריקת דלת הקפיצה את לב הבובה,וסטפאן התחבא מאחורי כד שעמד קרוב למטחנה.
הוא הביט בגבר ,שכעת לקח את חברו שעזר לו לברוח.
ופעם נוספת לקח הגבר מחט,סטפאן נבהל, הוא רצה לעזור למצילו. הוא הסתכל למטה וראה מספר מחטים.
האיש קרב את המחט אל עבר לב הבובה המבועתת, אך סטפאן לא בזבז זמן ותקע מחט אחת בידו.
גם האיש וגם סטפאן הניעו את ידם בכאב אך הגבר לא עצר.
הפעם סטפאן לקח את המחט ותקע אותה ברגלו. סטפאן נפל על ברכיו על שולחן העץ ,בעוד שהאיש זעק מכאב וכמעט ונפל על הרצפה.
ועדיין הוא לא הפסיק,הגבר קם ופעם נוספת קירב את המחט ללב הבובה. סטפאן לקח את המחט האחרונה, ולפני שהגבר הספיק לפגוע בחברו,הוא הכניס את המחט לליבו וחדל מנוע.
הגבר הפיל את המחט ואת הבובה מידיו. הוא התנשם בכבדות וניסה לצאת מהדלת אך ליבו חדל מפעום והוא נפל על הריצפה,מת.
חברו של סטפאן עזר לשאר בובות הוודו לרדת מהווים. וכך הם התקרבו לבובה חסרת החיים ששכבה על השולחן, מתאבלים על גיבורם.