הברווזון המכוער-פרק 5
הוריו של אדריאן דרשו ממנו לטלפן להורים של ריין כדי שהוא יודיע להם שהוא אצלם בבית.
אדריאן אמר שריין לא רצה לחזור לביתו כי הוריו בכלל לא התייחסו לשום דבר שהוא אמר או ביקש מהם.
כי אין לו למה לחזור , כי הוריו שנאו אותו מכך שהוא היה ויישאר תמיד חסר כישרון ומכוער.
ריין באותו הזמן ישן והוא ראה שהוא היה שקוע בתרדמה עמוקה.
" אל תטלפנו אליהם כי ריין לא מוכן בשום אופן לחזור הביתה. אני רוצה שהוא יגור איתנו באופן זמני.
ולא יצטרך להיות אומלל כל חייו בגלל הוריו.
תבינו , עד עכשיו הוא עבר מסכת ייסורים ולא הייתי מסוגל לראות שהחיים שלו היו נהרסים.
תנו לו כמה ימים להישאר פה ואז נראה מה יהיה איתו." התחנן אדריאן שריין יישאר כי לא היה לו לאן לפנות.
" טוב , בסדר. ריין יגור בבית שלנו איתך בחדר כמה ימים . אבל זה יהיה באופן זמני.
אני לא מאמינה שהוריו לא אוהבים אותו , אבל כנראה זה האופי שלהם. תגיד לו שכאן הוא רצוי ושלא ירגיש עצמו לא בנוח.
כי אנחנו נעשה שיהיה לו בנוח. שהוא לא ירגיש שהוא לא רצוי גם אצלנו.
זה בסדר אם הוא יגור איתנו לתקופה מסוימת.
אני אפנק אותו. איך ההורים שלו לא אהבו אותו ולא טיפחו אותו? זה סימן שהם לא אהבו אותו בכלל.
ועוד לסגור בקורת הגג לבדו , בטח היה לו קר שם כל הזמן." אמר אימו בחיוך עצוב.
ריין שכב במיטתו והביט על התקרה. הוא לא האמין למזלו הטוב.
הוא חשב שהוא מעולם הוא לא ישן במיטת פאר שכזאת. הוא התרגש כמו ילד קטן.
אפילו הוריו לא דאגו לו כך כמו חברו הכי טוב , אדריאן שלא רצה שהוא יעזוב כי רצה שהוא יחיה תחת קורת גג ושיהיה לו עם מי לדבר.
ריין לא הפסיק לבכות בגלל החיים שחווה בביתו עם הוריו. על כך שמעולם הוא לא זכה ליחס מועדף מצד הוריו.
הוא תמיד שתק כי לא היה לו מה לומר.
אדריאן שמע קול מוכר מלמעלה ולקח לו זמן עד שהוא זיהה שזה היה ריין.
הוא עלה במדרגות במהירות האפשרית.
אדריאן הבחין שריין כלל לא נרדם כפי שהוא חשב.
הוא התיישב בקצה המיטה והביט בחברו הטוב במבט בוחן.
" מה קרה? למה אתה עצוב?" שאל אדריאן בנימה סקרנית.
" אני מעדיף לא לדבר על זה, אתה מכיר את ההרגשה הזו שלא משנה מה תעשה , העבר שלך תמיד ירדוף אחרייך.
אני לא יודע איך לשכוח את מה שהורי עשו לי. זו השפלה. מצד אחד לא הפסקתי להעריץ אותם כל חיי , מצד שני הם לא הפסיקו להשפיל אותי ולרדוף אותי על כך שאני לא כמו האחים שלי.
שלעולם אני לא אהיה כישרוני ויפה כמוהם.
שאלתי את עצמי האם הם צודקים.
בסופו של דבר הגעתי למסקנה שאני לא צריך לגור עם מישהו שלא סובל אותי וששונא אותי , שגורם להרגיש כאילו אני מיותר.
אולי זה מצחיק , אבל זה ממש עצוב שההורים היו מעדיפים אילו באמת לא הייתי נולד." אמר ריין בחיוך עצוב , ולא ידע אם לצחוק או לבכות.
" תדע שלא מגיע לך שהתייחסו אלייך לא יפה.
אני מבין אותך , ואני אומר לך שאתה יכול להישאר . זה הבית שלך. גם אם זה יהיה זמני.
ההורים שלך מפסידים אם הם לא אוהבים את הבן שלהם. כלומר אותך." אמר אדריאן .
תגובות (0)