הברווזון המכוער-פרק 1
ריין ג'יימס הוא הילד האחד עשר במשפחה ברוכת ילדים.
אבל הוא לא היה דומה לאף אחד מאחיו ואחיותיו, הם לעגו לו על כך שהוא שונה ומתנהג מוזר מהם.
גם אביו ואימו צידדו באחיו ובאחיותיו , הם אף פעם לא הצדיקו אותו.
תמיד חשבו שהוא האשם היחיד שהוא נכשל בלהיות אח טוב ובן טוב.
ריין העריץ את הוריו וחלם שיום אחד הוא יהיה כמוהם.
הוא תמיד ריצה אותם וחיפש איך הם יהיו גאים בו , כאשר למעשה הם לא היו שמחים ומרוצים ממנו בכלל.
הוא רק רצה להיות קרוב אליהם ולקבל מהם תשומת לב מרובה , כשבעצם הוריו לא רצו בו ולא טיפחו אותו כמו שאר האחים שלו.
ריין רצה כל כך שהוריו יהיו גאים בו וישמחו בו כי כל מה שהוא עשה כל חייו היה להתחבב עליהם.
כאשר הם העדיפו את אחיו ואת אחיותיו על פניו. ריין היה עצוב כי אף הוריו לא אהבו אותו. הם חשבו שהוא כישלון חרוץ ולא התברך בכישרונות כפי שאר האחים שלו שההורים שלו חשבו שהם היו יותר טובים ממנו.
ריין הרגיש שהוא לא היה רצוי אפילו בבית שלו.
הוא לא היה מסוגל להבין למה הם התייחסו דווקא אליו ככה.
כל פעם שקרה משהו בבית שלא היה קשור אליו , האשימו אותו על מה שהאחים שלו היו עושים. הוא לא הבין למה הוריו לא הגנו עליו מפני אחיו.
ריין היה מסתגר בחדרו עד שעות הצהריים המאוחרות בגלל שהוא לא היה מוכן לסבול.
הוא היה עם שיער חום כהה , נמוך מדי מאשר האחים והאחיות שלו.
וגם הוריו אמרו עליו מאז שהוא נולד , זה שהוא יישאר מכוער כל חייו.
הוריו התביישו כיוון שריין היה בעיניהם חסר כישרונות ובזוי. הוא לא אהב להסתכל על עצמו במראה כי הוא שנא את עצמו מפני שהוא חשב שהוא באמת יישאר מכוער כל חייו.
הוא התפרץ בבכי תמרורים כי הוא רצה רק שהוריו יאהבו אותו. אבל הם הראו לו שהם שנאו אותו.
" למה אתם מתנהגים אליי ככה?" לא הבין ריין והביט במבט מלא פליאה.
" כי אתה תמיד אבל תמיד תישאר לא יוצלח , מכוער וחסר כישרונות. למה אתה לא כמו אחיך?" שאלו הוריו בטון תוקפני והביטו בו בבוז.
" אני לא אשם במה שהאחים שלי עושים , אבא ואימא אני אוהב אתכם. אני לא מבין למה אתם שונאים אותי.
מה , אז מה אם אני לא כמו האחים הגדולים שלי , לא מגיע לי שתתייחסו אליי בצורה הזאת.
טוב , אם אתם לא מאושרים ממני אז איך אוכל להתגורר בבית ששונאים אותי בו. אני לא יכול עוד. אני לא יכול לשנוא אתכם, גם אם תבקשו ממני לעזוב את הבית. אני לא עוזב , כי אתם עדיין ההורים שלי ואני מעריץ אתכם." קרא ריין ברוך והסב את ראשו כדי שהוריו לא יראו שהוא בכה בגללם.
" אנחנו לא!! למה היית צריך להרוס לאחיך ולאחיותיך את הבילוי? הם כל כך חיכו לזה, ואתה גרמת להם רק בושה וחרפה.
אנחנו רוצים שתתנצל בפניהם על מה שעשית להם.
אנחנו לא נוותר לך כל כך בקלות.
אתה הולך עכשיו לאחים שלך ומבקש מהם סליחה.
אתה לא תאכל איתם ארוחת ערב ותישאר בחדר עד שאתה תתנצל באמת.
אתה לא יוצא מכאן בלי אף רשות מאיתנו.." אמרו הוריו בקול קשה וסגרו את ריין בתוך החדר שלו עד שהוא יתנצל בפני אחיו ואחיותיו.
" אימא , אבא. לא עשיתי כלום . תאמינו לי. אני לא אשם." צעק מן החדר.
ריין לא הבין במה שהוא עשה לאחיו. הוא היה בטוח שהוא חף מפשע.
תגובות (0)