~ האנורקסייה של אמה ~ פרק 1

אממ… העלילה מעולה אבל לא הבנתי את הרוב, אל תפחדי מסימני פיסוק! גם אם (כמוני) את חושבת שנקודה\פסיק נראה כמו ערפד.. ;-; …. אפשר להציע תיקון? את לא חייבת להשתמש..

"אמה!? אמה ?! את תאחרי לבית הספר נו זה היום האראשון שלך!"
"נו אימא עזבי אותי כבר!!!!!!!"
"אבל אמה יפה שלי קומי נסיכה אני לא רוצה שתאחרי היום,"
"טווב אימא שמעתי כבר עזבי אותי כבר לנפשי. ולמה הגינס הזה לא נכנס אוף נו מה עכשיו זה נתקע" ".אמה את יוצאת? טוב הכנתי לך חביתה, זה על השולחן תוכלי ותצאי להסעה."
"אוף אמא כמה פעמים אני יכולה להגיד לך לא להשים מלח בחביתה,טוב אין לי כבר טעם לאכול ואני צריכה ללכת להסעה."
"היי אני נועה , אמ אני אמה ברלין."
"את חדשה פה באיזור? כן , האמת באתי לכאן לפני שבוע ודי נחמד לי פה, את" "בכיתה של ירדנה?"
"כן, ואת?" "כן גם אני.."
"אה יוופי אז אנחנו ביחד ,אז בואי ניכנס לכיתה ."
"אמה, המורה כל כך מכוערת וזקנה חחח די נועה זה לא יפה היא יכולה להיות אימא שלנוו!"
"סוריי אמה" , חחח שטויות."
"אמה?" , "כן המורה" , "איך הייתה הטיסה מקנדה לכאן ."
"היה נחמד כזה" , "אני רואה שהכרת לך את נועה?" "כן היא ממש נחמדה וחמודה." "אמה אני מאחלת לך בהצלחה השנה ואיזה כיף שאת בכיתתנו"

אז.. מוסיפים " בתחילת וסוף כל משפט. ו.. מוסיפים ; כשלא מצליחים להחליט אם צריך נקודה או פסיק.. ו.. נקודה זה כשמסיימים משפט ו…. זהו? אה! סימן שאלה כששואלים שאלה וסימן קריאה מ!סיפים כשצועקים\מתרגשים…

מקווה שאת מהמחברות שאוהבות לקחת ביקורת! ;) אני אהיה קוראת פה! זה נשמע ממש מעניין! (הערפד יאכל אותי??? ;-; ) XD

ב… משהואיות
אאוריקה! :)

ערפד זה ככה V^^V או משהו, לא?
בכל מקרה, מלבד מה שאאוריקה העירה, צריך גם לכתוב תיאורים באמצע, פעולות וכל זה.
בואי ניקח דיאלוג פשוט, ונוסיף דברים באמצע:
"היי."
"היי."
"הכל בסדר?"
"כן, כן. בטח."

הוספה 1:
"היי." קראה לעברי בהתלהבות חברתי הטובה נעה. העיניים שלה נצצו והיא מיהרה לחבק אותי, למרות שאני שונאת את זה. לא החזרתי לה חיבוק.
"היי." עניתי ברוח נכאים. אני שונאת בוקר, ויותר אני שונאת אנשים שאוהבים בוקר. ונעה לא אוהבת בוקר – היא מתה עליו.
היא מרפה ממני ומושכת אותי מולה. "הכל בסדר?" היא שואלת בדאגה. אני מביטה הצידה, כדי לא להסתכל בעיניים שלה. "כן, כן. בטח." אני פוטרת אותה והולכת למקומי.

הוספה 2:
"היי." פלטה לעברי נעה, ומיהרה להתיישב במקומה בחיפזון. לא צריך להפריז בשמחה, באמת. "היי." עניתי בלי להבחין. הייתי עסוקה בניצחון שלי בתחרות. התפוצצתי מגאווה ובקושי יכולתי לשבת בשקט, בטח ובטח שלא להשיב בנורמליות. נעה הרימה גבה סקרנית. "הכל בסדר?" היא שאלה בזהירות, כדי שלא אתפרץ עליה בשמחה. "כן, כן. בטח." עניתי בחיוך ענקי.

רואה? הדיאלוג הפשוט הזה וחירטוט של שתי דקות בין המשפטים שינה לגמרי את הסצנה – בלי לשנות את הדיאלוג בכלל!

בנוסף, כתבת "חחח". לא כותבים דברים כאלה בסיפור. כותבים: גיחכתי, צחקקתי, פרצתי בצחוק, פלטתי נחרת צחוק, וכדו'.