דרך חדשה

הסיפור לא מכוון לפגוע בעם כלשהו.

זה היה יום בהיר, ניקיתי את חדרה של הגברת כשלפתע תפס את עיני נצנוץ טורקיז, כמעט מבלי
לגעת, ידי עברו על שרשרת הספיר של הגברת, זו הייתה שרשרת יקרה , עבודת יד, היא הייתה
מכוסה עיטורים וגילופים, היא הייתה עשויה חוט זהב ואבני ספיר. אבני הספיר סינורו אותי עם
זוהרם הכחול-ירוק,מחשבה עלתה בי, אולי אקח אותה?,פעם אחת בחיים שלי יהיה לי משהו
משלי , כל חיי עבדתי בשביל אחרים , אחיי הקטנים , אמי החולה, אבי ז"ל
העדה הAfrican American ולעוד רבים.
כן, אני כושית אתיופית. האורחים של מר וגברת סטצ'ובסקי מסתכלים כליי במין מבט מתנשא
כאשר אני שותפת כלים , האדונים שלי טובים אליי, אפילו פעם אחת כששטפתי כלים, האורחים אמרו
למר סטצ'ובסקי " איך אתם מרשים שכושית מלוכלכת תעבוד אצלכם?!" חמתי בערה בי "אני לא
כושית" סיננתי לעבר לאדון "הו היא מדברת! חשבתי שלא מלמדים אותם כלום!" רתחתי מזעם
" בטח ההורים שלה גם מלוכלכים זה עובר בגנים" זה היה הגבול , ניסיתי לעצור בעצמי אך ידי
נשלחו מעצמם, אחרי רגע ראיתי אותו שוכב על הרצפה עם פנס. מר סטצ'ובסקי ציווה עליי ללכת
לחדרי, ציפיתי לרע מכול , אחרי הערב הגברת הגיעה אליי , לא היה לי מה לארוז , אז פשוט אספתי
את שערי והתכוננתי לדרך, הגברת נכנסה לחדרי כאשר התקלחתי, כאשר יצאתי היה בעיניה מבט
מבולבל . "מה קרה? למה את אורזת?" שאלה " אני הרבצתי לחבר של האדון , אני צריכה
להיענש…. " דמעות עלו בעיני " פשוט… המשפחה שלי מאוד חשובה לי ו….. המחשבה שהוא יעליב
אותה בלי להיענש היא פשוט…… דמיונית" עכשיו היה תורה של הגברת להזלת דמעות " אבל דיאנה
חשבתי שאנחנו מתנהגים אלייך טוב…" מילותיה היו כסכין " אתם מתנהגים אליי הכי טוב שאפשר
אבל… אני מבישה אתכם ו.." " דיאנה!" הגברת קטעה את דברי בכעס "לעולם אל תזלזלי בעצמך
לא רק שאת לא מביישת אותנו את גורמת לנו להתגאות בך!" ככה הם….
אז הסתכלתי על שרשרת הספיר והחבאתי אותה מתחת לשרוולי .
"דיאנה האם את ראית את שרשרת הספיר לי?" ליבי האיץ וגרוני התייבש , בלעתי רוק ואמרתי
"לא גברתי" בערב הגיעו אח של האדון ואשתו , גם הם שנאו אותי , כאשר לולה {אשתו של
אח} שהשרשרת נאבדה היא אמרה "אני בטוחה שהכושית גנבה אותה" פניי האדימו "דיאנה לעולם
לא הייתה עושה את זה נכון דיאנה?" לא יכולתי לנשום ורצתי משם.
בלילה שמעתי קול רשרוש ליד המיטה שלי, פקחתי את עיני לחצי וראיתי את לולה! היא חיטטה בתיק
שלי וברגע שהבחינה שעיני נעוצות בה , היא הסתכלה עליי בעיניה השטניות ואמרה "ידעתי! ידעתי!
ידעתי! מצאתי את השרשרת… מעניין מה הגברת תאמר…" אמרה והסתלקה , היו לי שלוש שעות
לברוח ארזתי את דבריי המועטים ויצאתי לדרך כאשר נעמדתי ליד הדלת העברתי את ידי עליה
כאילו ליטוף "שלום בית" דרך חדשה.