דרגה

שמעתי שקיבלת דרגה היום.
מזל טוב, את סמ"ר נעמה עכשיו. בחיי, זה נשמע כמו בדיחה גרועה…
מי היה מאמין שאת, מכל האנשים, תהיי סמ"ר?
את, שצחקת על זה שבחיים לא תחתמי קבע ושסמל היא בהחלט הדרגה האחרונה שלך. את, שהיו לך תכניות לסיים את השנתיים שלך, ולנסוע להתנדב עם נמרים באפריקה. את, שביום הגיוס שלך פתאום הבנת שאת הולכת ללבוש ירוק במשך שנתיים ובאת אליי להתלונן על זה במשך שעות…
אמרו לי שהיה טקס יפה ומרגש, מאלה שגורמים לאמהות לבכות, בדיוק כמו שתמיד אהבת.
לא, לא יפה. "מכובד", זה מה שהם אמרו. טקס מכובד תחת כיפת השמיים, במקום שבו הירוק ממלא את העיניים. אמרו שהביאו לך זרי פרחים, ושאחר כך היה הרבה אוכל טעים. הייתי נהנה שם, הם אמרו.
אמרו לי שהיו הרבה אנשים. כל המשפחה, החברים, ואפילו כמה מהדרגים הגבוהים.
אמרו שאת גיבורה, והמשפחה של הילד שהצלת עלתה גם היא לומר כמה מילים לזכותך, למרות שלא הכירה אותך כלל.
היא לא ידעה על הנמרים באפריקה, ולא ידעה על הסלידה שלך מירוק זית. היא לא ידעה כמה רצית להשתחרר כבר… והנה, עכשיו השתחררת.
אמרו שעכשיו יש בפארק פסל יפה, והשם שלך עליו.
כולם הולכים להתרשם ולחנוך אותו עכשיו.
ורק אני לא הולך, כי את הדרגה שלי, גם אני כבר קיבלתי.