בפנים – סיפור אמיתי

יצאתי לגינה אתמול
הגינה שלא קיימת .

התיישבתי על הספסל בגן המשחקים .
שמתי את האוזניות על האוזניים , הפעלתי את המוזיקה .
היא הכוח היחיד שמחזיק אותי .

אחרי כמה דקות , הרגשתי משהו זז לידי , ומישהו שם את היד על הכתף שלי .
דמעה זלגה במהירות על הלחי .
הורדתי את האוזניות .

ראיתי איש כהה עור , עיניו חומות כשוקולד חם והוא מביט בי .
הוא ניגב את הדמעה מהלחי , באצבע היבשה שלו .
הבטתי בו בחזרה .

כיביתי את המוזיקה , הכנסתי את מכשיר ה MP 3 שלי לתוך התיק הקטן , שהיה תלוי באלכסון על גופי .
יישרתי את הגב .
" מה אתה רוצה ? " שאלתי אותו בקולי , החנוק מדמעות .

הוא חיבק אותי , חיבוק חזק וחם .
כמו שאף אחד אף פעם לא חיבק .

זה בדיוק מה שהייתי זקוקה לו .

הדבר הנורא הוא , שזה באמת קרה .
רק … בלי אותו האיש , הוא שחיבק אותי .

סתם ישבתי שם , בוכה על הספסל בקור , מתחת לבית של סבתא שלי .
וזה קרה לפני שעה בערך .

בפנים אני עדיין בוכה .
אף אחד לא רואה את זה .

מזל שזה רק בפנים .