אני בן העדה היפה

באופן אירוני אני מוצא את עצמי שותף לבורגנות האשכנזית האליטיסטית שלה אני כה בז. ההתנשאות האופיינית לאותה קבוצה קיצונית ונוראה היא חלק משמעותי מהחיים הלא משמעותיים שלי. דמות הליברל הרחמן וטוב הלב שסיגלתי לעצמי ושהחברה סיגלה לי היא רק מסיכה לנפש מרירה שלה שותפים כל שאר ידידיי הפולנים. גם אם בעיני רוחי חיי נראים לי מלאי חשיבות, אין זה כלל משנה, כיוון שכאמור, אני בורגני, אשכנזי ואליטיסטי, קניידלך משובח בערימת ג'חנונים עתירי פחמימה. וכל שאר המסכנים שלא נפל בחלקם להיוולד עם שביב אלוהות כשנפל בחלקי, לעולם לא יבינו מה מר גורלם. הם אינם מתוחכמים מספיק בשביל להבין את רציונל הגאווה הפולנית שטבוע בי עוד מדורי דורות. אני כלוא במלכודת אשכנז הענקית, שמקורבנותיה לעולם אינה מרפה, מרגע היוולדם ועד יום הימחם מעל פני האדמה. וגם אם חשקה נפשך למצוא פרצה בגדר הגטו ולנוס משם על נפשך- עוד לא נמצא אדם שצלח זאת. זהו גורלך. אבל לעזאזל המחשבות המרירות שלי, בן העדה היפה, אחרי ככלות הכל גם אני אמות בסוף, והרעיונות המשמעותיים שלא הצלחתי לתרום לעולם ייקברו ביחד איתי. ולידי ינוח אחר, נחות יותר, וקברו יהיה ריק ממחשבות מלאות חשיבות וריקות מכל תוכן.