בין כתלי בית החולים פרק נ"ו

רועי גלי וגיל נפרדו מההורים לאחר שהבטיחו כי למחרת בערב יגיעו לארוחת ערב חגיגית.

בטרם נפרדו הצעירים כל אחד לעבר מכוניתו אמרה גלי כי האשר שלה הנו בשיאו היא פשוט חשה בעננים היא כל כך אוהבת את החיים ומקווה שגם הם ישיבו לה אהבה מנה אחת אפיים.

רועי וגיל שמחו כמובן כיצד חשה גלי ושניהם איחלו לה שתמיד תחוש בצורה זאת.

גלי וגיל הגיעו הביתה שכמובן במהלך כל הנסיעה לא הפסיקו להלל את ההורים הנפלאים ההורים המפרגנים ואולי גם רועי יהיה מאושר עם בן זוגתו והם יכולים להתחתן שני הזוגות יחדיו.

כשהגיעו הביתה צלצל הפרופסור דרור. "כן אדוני מדבר גיל מה שלומך?" "אוקי אני מבין תואיל לאפשר לי לחזור אליך עוד כמה רגעים תודה"

"מה הוא רוצה שאלה גלי "??

"הוא מבקש אם אני יכול לחזור לעבודה"!!!!

"גילוש בוודאי שאתה יכול , מדוע לא ענית לו מיד?"

"זה בסדר מבחינתך מאמי שלי"????? "ודאי שזה בסדר בפרט שההורים שלי לא רחוק ממני אם אבקש אמא שלי תגיע אלי אך אני לא רוצה להיות מפונקת אני רוצה להסתגל להיות עם עצמי ומקווה שאכן אצליח".

"אנא חזור לפרופסור דרור ותאמר לו שקיבלת אישור להתחיל סוף סוף לעבוד"

גיל שב ואמר לפרופסור כי מחר הוא התייצב בעבודה בשמחה רבה.

"גילוש אמרה גלי אם לא תשכח תביא בבקשה כשתחזור הביתה את המבחנות וכל אשר צריך לעשות לי בדיקות דם"

ודאי גלי באם הוא לא קורא לי לחזור לעבודה הייתי ממילא נוסע לבית החולים כדי לעשות לך בדיקות דם.

לאחר כמה דקות צלצל שוב הטלפון ועל הקו הייתה רותי אמא של גלי. "היי מאמי ענתה גלי, מה את מזמינה אותי אלייך מחר"? בשמחה אגיע מאמי שלי"

"אתה שומע גילוש מחר אני מוזמנת להורים שלי אז היום הראשון לעבודתך אתה יכול להיות סמוך ובטוח שהכל יהיה בסדר גמור".
\

"אין לי ספק מתוקה שלי שאת תתפקדי ללא רבב הרי מהחושך לאור יצאת והכל בכוחות אדירים כאשר לא נתת לעצמך הנחות היית נחושה לחזור לזיכרון שאבד לך , אני הצלחתי להכיר אותך לפני ולפנים כי את ממש אבל ממש מקסימה".

"תודה מתוק שלי אני אוהבת אותך הכי בעולם אתה משוש חיי בשבילך אני מוכנה ללכת באש ובמים".

גיל חיבק אותה אל לבו והיא ביקשה להיכנס לחדר השינה בשל עייפות , גם אני מרגיש עייף אז בואי שנינו ניכנס לנוח .

שניהם נכנסו לחדר השינה ונאחל להם ליל מנוחה ♥♥♥