בין כתלי בית החולים פרק כ"ב
ד"ר גיל נסע לבית החולים וכמובן דבר ראשון נכנס לחדרה של גילי כשהוא עדיין אוחז את תיקו בידו.
היפהפייה המהממת שכבה במיטתה וכולה זוהרת, קרוב לוודאי שהספיקה להתקלח כמובן עם אחת הסייעות ולא להאמין אפילו התאפרה מעט הכל לכבודו של הרופא ששמו ד"ר גיל.
בקר טוב לכולכן פנה הרופא לעבר כל החולות ששכבו בחדרה של גילי,"
בקר טוב אדוני הרופא המקסים שלנו השיבה אחת מהנשים המאושפזות ""
הוא התקדם לעברה של גילי וחייך אליה חיוך מלא אהבה ממש אהבה אין מה לעשות זה המצב הוא פשוט אוהב אותה .
ד"ר גיל אני היום משתחררת מבית החולים נכון"?"
"נראה לי שכן כמובן לאחר שנבדוק אותך ונראה שאת בריאה ותשוחררי לאלתר"
"ואוו איך אני שמחה ואוו איזה כייף, תודה ד"ר גיל אתה רופא מקסים ובן אדם נפלא"
"גילי צחק הרופא אל תהללי אותי כל כך הרבה אני עוד מעט פשוט אסמיק"
הוא יצא מהחדר ונכנס הישר לחדרו הפרטי. לאחר שהניח את התיק על השולחן התיישב על כיסאו והמתין לפעימות לבו שישובו לעבוד בצורה נורמלת בצורה שבה יוכל לצאת מחדרו ולהתחיל
בעבודתו. . הפרופסור יצא מחדרו ו והקיש על דלתו של ד"ר גיל , הוא ביקש ממנו שיכנס לחדרו.
"גיל אמר לו הפרופסור דרור היום אנחנו נפרדים ממך במחלקה ואתה מקבל 2 ימי חופשה ובשבוע הבא בע"ה תתחיל לנהל את המחלקה שלך"
"אבל אדוני הלוא קבענו שאהיה כאן עד סוף השבוע"? "אוקי קבענו אך מאחר ואתה לוקח עימך את גילי לבטח תצטרך זמן שהיא תתאקלם בביתך וביומים הקרובים תיקח אותה בעצמך לתחנה לבריאות הנפש וכן תחזיר אותה לביתך, בתקווה שהמעבר שלה מכותלי בית החולים שהיוו חממה עבורה במשך קרוב לחדש ימים יעשה בצורה הכי נעימה וקלה"
"תודה רבה זה באמת מחווה מצידך אדוני הפרופסור ואינני יודע כיצד אתפקד בבית החולים בלי עצותיך שתמיד היוו נר לרגלי, תחסר לי מאד מאד ורק אתנחם בכך שאתה את שנת השבתון שלך תעביר בכל אותם נושאים שאתה אוהב וסוף סוף תוכל להגשים אותם".
"תודה רבה חבר יקר שלי היה לי הכבוד והעונג להיות קולגה שלך לימדת אותי דברים חדשים ואותך אזכור במהלך כל השנה כולה כמובן שנשמור על קשר במהלכה של השנה ולאחר מכן בחזרי לבית החולים נמשיך לעבוד בצוותא כמו עתה, ועכשיו לקינוח גיל היקר לאחר ביקור הרופאים שנערוך אתה משוחרר עד לשבוע הבא כשתסיע את גילי הביתה ותשתדל לארח אותה הכי טוב שאפשר וכמובן אני סמוך ובטוח שכך יהיה ואתפלל שזיכרונה ישוב אליה"
הרופא לחץ את ידו של הפרופסור אך האחרון חיבק אותו בחיבה רבה כמו אב ובנו כך החיתה מערכת היחסים בין השנים בתקווה שתחזור להיות כזו לאחר שנה אחת.
המשך יבוא
תגובות (0)