א כ ז ב ה
א כ ז ב ה
נדייה מאושרת מאי פעם היא ממששת את הלב הקטנטן והשרשרת הדקיקה ותחושותיה אינן ניתנות להסברה.
אולי הוא יפתיע מחר וכן יהיה הרחק מהמחסום ויסיע אןןתה לעבודתה , אך הלב אומר שעד יום שני היא לא תראה אותו והגעגועים כואבים פיזית בתוך הלבבות הן הלב שבתוכה והן ללב שמווצנע בכיסה.
הילדים נהנו מאד מאד משלל העוגות הן שהוא קנה עבורם והן הסבתא המתוקה מרח' ירמיהו 50 בת"א מסרה עבור ילדיה ונפרדה ממנה בלהתראות ביום ראשון.
הילדים עלו על יצועם ופטמה נשארה עם נדייה עוד דקות מספר.
"אמא שאלה הילדה את אמה האם אינך רוצה להתחתן שוב למה אשה כמוך צעירה וכה יפה תעבדי כל כך קשה כדי לכלכל אותנו"??
"פטמה מאמי שלי האם את חושבת שאם אכן אתחתן בשנית האם את מצפה שהוא יכלכל את כולנו"??????
"למה לא"????
"מאמי את עדיין ילדה כל כך צעירה ומתוקה שלי וחבל שתעסיקי את עצמך בעניינים שכאלה , אני מרוצה מחיי אני מאושרת משלושת ילדי שמהווים עבורי יום יום שעה שעה אשר עילאי אשר הם המנוף שמנופף אותי לעבודה והציפייה לשוב הביתה אליכם"
"מאמי אני עייפה ואלך למיטה" הילדה נישקה לאמה ונכנסה לחדר הקטן ששני אחיה הקטנים כבר ישנו מזה זמן רב.
נדייה נשארה לבדה וכמובן הציתה סיגריה ולא יכלה להוציא מראשה להוציא מלבה ולו לשנייה את אלון, אותו אלון אשר שמו כל כך מתאים לו, גבר גבה קומה גבר יפה תאר גבר שאם אפשר היה הייתה גונבת אותו ונמלטת אי שם במקום שרק נדייה ואלון יאהבו.
מצד שני לרגע חששה נדייה אולי הוא בכלל לא חושב בכיוון אהבה אולי הוא נשוי ויש לו ילדים גדולים? אולי אולי אולי, גם עיניה החלו להעצם ובסיומה של הסיגריה גם היא עלתה על יצועה בחדר הקטן ליד ילדיה.
השחר הפציעה ונדייה הזדרזה לקום ממיטתה ולהכין את עצמה לקראת היציאה לעבודה היום אצל משפחה בגבעתיים שלא כל כך אהבה וגם הם לא כל כך אהבו אותה אך באם לא תפוטר היא תמשיך ללא סנטימנטים לעבוד כי הכסף את הכסף הזה היא חייבת בשביל להאכיל את ילדיה הכסף הזה הוא בשביל לשרוד.
היא יצאה מביתה לכיוון המחסום .
המשך בדרך
תגובות (0)