א ה ב ה

פרק י"ח

לירי שמעה בקולו של רוני ולמזלה ירדנה הייתה עדיין במחלקה, היא ניגשה אליה וביקשה להשתחרר מאחר ויש לה כאב ראש חזק מהיום המאתגר הזה. "אין בעייה מאמי, לכי לנוח ומחר תשובי אלינו עם כוחות מחודשים. תודה ירדנה והיא "רצה" כל עוד נפשה בה, לעבר החנייה לעבר הגבר שניסתה מאד מאד לא להתאהב בו אך דרכה לא צלחה.

רוני המתין באוטו ומיהר לפתוח את הדלת שלצידו ולירי נכנסה פנימה , לא עניין אותה כלום, לא עניין אותה מי צופה בהם "? היא "התנפלה על רוני, ונישקה לו נשיקה שלא תשכח. רוני, אני אוהבת אותך, וזה הולך ומתעצם, אך כיצד אוכל להביט בעיני הוריך, ושוב נשיקות ושוב מלים ושוב ושוב ושוב. רוני התניע את האוטו ויצא מהרחבה של בית החולים.

הוא נסע לאותו מקום מוקף עצים יפהפים שממתין רק לאוהבים לשהות במחיצתם ולהנות, מגילם הצעיר, מאהבתם זו לזה כן פשוט לאהוב את אהבה, לגמוע ממנה עד כלות. רוני עצר באותו מקום שהיו אתמול ואז הוא חיבק את אהובתו , נהנה מהניחוח הנעים[ מהניחוח של אשה צעירה, שכל כך אהובה עליו, ניחוח של אהבה שמעצימה משנייה לשנייה…

.. רוני, "אני אוהבת אותך" אני לא יודעת מה יהיה"? ואתה עובר לתל השומר נכון?" לשמחתי ענה לה רוני, אהיה לצידך , אנשק אותך בתוך תוכי , לתוך תוכך שלך, אגמע את שפתייך, היפהפיות וכל היופי הזה כל הגב' הזו שייכת רק לי, שייכת לי ומודה למי שהפגיש בינינו, והעניק לנו אהבה שננצור בתוכינו עד כלות.

השעות חלפו, והזוג הצעיר כלל לא רצה לחזור הביתה, טוב היה להם להתכרבל ולתת ללב, לנשמה, לספוג אותה אהבה אדירה ועצומה. לירי חיבק אותה רוני, את מסכימה לארח אותי בחדרך החמוד"? ציפיתי לשאלה הזו והתאכזבתי שהיא אינה נשאלת על ידך. טוב מאמי, בואי ניסע הביתה וניפגש שוב, מתוקה שלי. הוא שב ונישק לה, בעדנה ורוך מענג, ווהתניע את האוטו ונסעו לרמת אביב ג'.

לירי הציעה שהיא תרד ראשונה, אולי יובל ותמי במרפסת ובשלב זה שהם לא מעורים מה קורה בינינו עדיף שאכנס אני הראשונה לביתי הקט ולאחר כמה דקות תחנה בחנייה. מסכים!!!!. לירי ירדה מהאוטו ולשמחתה יובל ותמיל לא היו במרפסת וכל הדירה הייתה חשוכה יתכן וטרם חזרו הביתה או אולי עסוקים

תוך כדי כך היא נכנסה למעלית ועלתה למבצרה, למקום שבו תוכל לעשות ולהתנהג כרצונה. דבר ראשון לירי נכנסה לאמבטיה מילאה אותה במים פושרים וטבלה את גופה הצעיר וכל ארועי היום הזה חלפו נגד עיניה , כאילו היא צופה באיזה סרט מעניין ועמוס לעייפה. חלוקת התרופות, החדר שלה, המחשב הנייד ואהבתה שהיא נוטעת בילדים המאושפזים במחלקה כל אלה מעטרים את חייה ועוד לא דיברנו על הלימודים שהיא תצטרך ללמוד באוניברסיטה בתל אביב ואחרון אחרון חביב עד מאד חביב עד "כאב" ד"ר רוני לימור בנם של תמי ופורופסור לימור.

המשך יבוא