ארקוד בשבילך, ילד שלי

אני ארקוד בשבילך ילד שלי
ארקוד גם כשכולם נועצים בי מבט
ארקוד רק בשבילך.
על במה גבוה בתקופה הנמוכה ביותר בחיי
בשביל עוד כמה שקלים שייזרקו לעברי,
רק כדי שגם הלילה לא תלך לישון רעב, ילד שלי.
ארקוד לצלילי שריקות וצעקות,
ידיים מושטות שמנסות רק לתפוס קצת מהבובה האנושית שרוקדת צמוד לעמוד, מטפסת, מסתובבת, מתהפכת ונופלת.
חלקם אולי חושבים מה עובר על הבחורה שרוקדת מעליהם, מלאת ביטחון, ובכל זאת מנסה להסתיר את פנייה.
רובם שיכורים, נועצים בי את מבטם כמחפשים שאשלים את עבודתי ואבוא איתם לחדר האחורי.
תמורת סכום המכסה לפחות את הטיול השנתי שבני כל כך רצה לצאת אליו, אענה לבקשתם.
אבוא לחדר האחורי ואתן את הדבר היחיד שאני יכולה לתת.
הרי, אפילו את שנת הלימודים הילד שלי לא יכל לסיים, בגללי.
מה עוד אוכל לתת חוץ מאת גופי לזר מוחלט, שכנראה, הסתדר בחיים קצת יותר ממני.
תחלוק איתי את עושרך, אחלוק איתך את סודות גופי.
רק הלילה, מחר יגיע זר אחר, גם הוא יחלוק איתי מעט מעושרו, רק בשביל להרגיש שוב נוכחות של אשה על ידו, אפילו רק לשעה אחת.

המשמרת עברה מהר,
חזרתי לפני שגיא קם לבית הספר.
הכנתי לי קפה ולו שוקו,
ישבתי על המיטה שלו וחיכיתי שיקום.
חשבתי על העתיד שלו, על העבר שלי.
על כמה קשה אצטרך לעבוד כדי להבטיח שהחיים שלו יהיו כמה שיותר שונים מהחיים שלי.
על הלילות שביליתי בחיקם של כל כך הרבה גברים זרים,
על גופי שנחשף בפניהם,
ועל הפחד שיגיע היום שהוא יגלה שאמא עבדה קשה יותר ממה שהוא חשב.

היום גיא חזר מהטירונות, ניכר על עיניו שלא ישן טוב בלילה.
כששאלתי איך עבר עליו השבוע, הוא לא ענה לי.
הוא גם לא התחמק לחדרו, פשוט עמד מולי ולא אמר דבר.
התמונה שהחזיק בידו דיברה בעד עצמה.
בתמונה הופעתי, אני, ללא כל בגד על גופי.
הוא שאל למה,
בלי להבין שכל מה שיש לנו בבית, חייב אותי להעביר ככה את לילותיי.
סיפרתי לו הכל.
על האבא שהיה אמור להיות איתי בבית, בשבילו.
על המחיר ששילמתי בשביל לקנות לו את המשחק שכל כך רצה.
ועל המנהל שלי בעבודה, שלא חסך באיומים וצעקות כדי לקבל את מבוקשו.
כדי לשווק אותי כראוי לקהל פראי האדם שחיכה לי כל לילה במועדון.

הוא הבטיח שהלילה,
הוא הלילה האחרון שארקוד בשבילו.
הצטערתי על שלא יכלתי לאחל לנו חיים טובים יותר,
והבטחתי שאתן את כולי כדי שאת כל כשלונותיי בני יהפוך להצלחותיו.