אנשים שמחייכים עם העיניים
שבע מיליארד אנשים בעולם שלנו, חלקם מחייכים כל יום וחלקם לעיתים יותר רחוקות. מתוך כל האנשים האלה יש קומץ נבחר של כמה אלפים, אולי קצת יותר אולי קצת פחות, אנשים שכשהם מחייכים, אי אפשר לא לשמוח, אנשים שכשהם מחייכים, כל העולם זוהר, אנשים שמחייכים עם העיניים.
אנשים כאלו, שמחייכים עם העיניים, אי אפשר שלא לאהוב,
זו מין מתנה מהאל או מכל דבר אחר ששולט בעולם, אולי זה בכלל משהו אבולוציוני…
אמא שלי תמיד סיפרה לי על האנשים האלה, אמרה שהם מלאכים שירדו מהשמיים כדי להביא שימחה לעולם, אבל תמיד נפנפתי אותה וחשבתי שהיא מדברת שטויות, "כשתראה אחד, תבין" היא אמרה לי, אבל אף פעם לא הבנתי.
יום אחד פגשתי מישהי, יש יגידו שהיא יפהפיה ויש יגידו שהיא בסדר, אבל היא הייתה בדיוק הטיפוס שלי.
כהרגלי, הצחקתי אותה עם דברי שטות, וכשהיא חייכה, העולם זהר ואני, אני הבנתי.
תגובות (2)
ממש יפה!
לדעתי אפשר היה להאריך את הקטע כדי שהחיוך יקבל משמעות גדולה יותר בסוף
בס"ד, מהמםם!! ( באופן אישי הייתי משאירה את המשפט "זו מין מתנה מהקל" בלי ההמשך.. אבל חוץ מזה אני נורא אוהבתת) כתיבה יפה, וזה ממש ממש נכון!! אהבתי! יום טוב!:-)