אני רק רוצה להגיד סליחה…

אני זוכר את היום שיצאת מהבית בסערה טרקת את הדלת בחוזקה,ואני עמדתי מהחלון רואה אותך רצה ונעלמת מהאופק ולא עושה כלום בכדי לעצור אותך,אני נשארתי בבית ישבתי מול הטלוויזיה שותה ושותה לאט לאט משתכר,אני עדיין זוכר את ההרגשה של האלכוהול יורד בגרוני ומתחיל לזרום לי בדם,את הטעם החריף שלו,את תחושת הסיפוק שזה נתן,את ההרגשה של האופוריה ואת הרגע של לא לחשוב על כלום פשוט להמשיך לשתות.
ירד הערב ואני עדיין שיכור את נכנסת לבית בוכה עולה במדרגות למעלה אני עולה אחריך אבל לא עליתי כי בכית אלא עיניין אותי מה את עושה,למה חזרת.אבל תביני זה לא הייתי אני באותו הרגע זה האלכוהול דיבר במקומי ואני עד עכשיו מצטער.ראיתי אותך לוקחת מזוודה ומתחילה להכניס לשם את כול הבגדים שלך,אני זוכר איך צעקתי עליך וקיללתי אותך שתעזבי את המזוודה שתפסיקי להכניס לשמה בגדים,אבל את לא הקשבת אז התחלתי להכות אותך כשאת בוכה צועקת ומתחננת שאני יפסיק שאני יעזוב אותך,אני ממש מצטער אני לא התכוונתי אני יודע שהיה לך קשה לסלוח אבל אני מקווה שתמצאי מקום לסלוח לי,על הכול. גם על הרגע שלא הפסקת להכניס בגדים למזוודה למרות שהרבצתי לך ובאותו הרגע זה פשוט נמאס כעסתי התעצבנתי, הרבצתי לך, בכית, ואנסתי אותך! ,אני אפילו מתבייש להגיד את זה!
אני רק רוצה להגיד לך משהו….סליחה.
אני מקפל את המכתב ומכניס לתוך מעטפה מניח אותו על הקבר שלה,בגללי היא מתה היא התאבדה,ואפשר להבין אותה,אחרי כול מה שעשיתי לה,מה שבעלה עשה לה.
מנשק את הקבר ומבקש סליחה בפעם האחרונה,יוצא מבית הקברות רץ לכיוון הכביש המשאית מולי,אני שומע את המשאית מנסה לבלום,היא כול כך קרובה אליי אבל אני לא זז ,ממש מספר שניות עד שהיא מתנגשת בי,גופי נזרק לאוויר ואז פוגע באדמה,"אני מצטער" אני מלמל,עוצם את עיניי והכל נהייה שחור.