אמונה של מלאך

המנצח סימן בידו להתחלת התו הראשון ובין רגע אורות האולם עיממו וקולות של רגש ואהבה פצחו במנגינות רועמים. שורות הכינורות יבבו והקניטו אחד את השני ובצידו השני לבמה ישב לו אדם, נמוך קומה עינו האחת צבועה באדום כלהב ועינו השנייה ככחול הים. אצבעותיו ליטפו ושיחקו עם הקלידים .כאשר ידיו נעו בצור חדה ומושלמת הוא הבין כבין רגע היה לו שליטה בעולמו .את קלידים אלו הוא היכר כל חייו ומהרגע הראשון ידע שזה אהבת נצחית.מהרגע שרגליו גנחו לחופש מבית סוהרו הכאוב והמדכא \\\"נייסטיים הוספיטל\\\"-היה משהו מצחיק בשם זה ,מרצף מילים זה .הוא תהה איך מקום המבטא את עצמו ומציג לרע ולשאול של סוף העולם יכול להישמע כל כך טובה לגילגול הלשון.\\\"נייס טיים\\\"(זמן יפה) רק מעצם היגוי המילה גרונו חישל בו וגרם לו לגנוח גחמה מרירה . לפני שסיים את היצירה בראשו צדו זיכרונות שברירים ומתוקים רעים וטובים של צרירת מחרוזות של זמנים ישנים. הוא ליטף את הקליד האחרון ,והאולם שדמם שתיקה פוערת פצח בישועות ותרועות. קול שריקות והילולים נישאו באוויר ושיירה של זרי פרחים נזרקו לעבר הנגנים התוססים ,אורות האולם נדלקו וצרבו בעיניו ומה שהיה נירא בועה של אולם יצירתי התפוצץ והתפוגג. כשהאולם התחיל להתרוקן נשאר האדם נמוך הקומה במושבו ועדיין לא נס לביתו כאחרים. הוא ניגש לתאורת הבמה וכיבה מתג מתג. שחזר למקום רגליו עייפו ואגנו ישב על כיסא הפסנתר כמחדל אסור .\\\"עוד פעם\\\" אמר וניגן על הקלידים כמו בפעם הראשונה .זיכרונתיו הועלו שוב וגרפו את נשמתו אחורה בזמן דרך המנגינה.
….
ביום שישי אחר הצהרים נולד תינוק קטן וחומד ובעיניו \\\"משאלת המוות\\\" כאשר הרופאים ראו כי עיניו נצבעו בצורה שונה ידע כי מדובר במקרה חריג. יחידת \\\"המשטפ\\\" הרגו את אימו בניסיונה להגן על בנה הפעוט מחיים מלאים בבורות וגיהנום בתוכיהם . יצור עם שני עיני \\\"השטן\\\" כך נקרא מוצג התינוק שמו היה בלתי ידוע ורק שם המוצג הלך והתרחב .. הרופאים סגרו את הילד הפעוט בתוך מעבדת ניסויים. בחודשיו הראשונים בחנו את הסתגלותו לעולם ואופן התנהגותו. עכבר במעבדה היה חפץ מותר לשיחוק, כל פרוספר שהשתתף בפרויקט הניסוי לא נכח ברגש אנו/שי . איך בני אדם מוסגלים לעשות מעשה איום שכזה לתינוק קטן וחסר תקוה? נשאלה השאלה לעולם איך תושבה חסרה . הייתה רק אחות אחת חסרת ניסיון רחמייה היו ענקיים וליבה פתוח לילד נחמד . היא לקחה על עצמה אחריות וגדלה את הילד כאילו בנה בתוך המעבדה . היא היתה לצידו בכל ניסוי שעשה בכל אבחנה של הרופאים המפלצתים . עבר חודשים והילד החל ללכת בקצב מהיר להתפתחותו בגיל שנה כבר ידעה לרוץ וכמעט לגיל שנתיים וחצי ידעה לדבר שוטף את שפת בני האדם . הרופאים הנרגשים שמחו ונרגשו לתגלית החדשה \\\"הגאון החדש של העולם\\\" .. רופא אחד פצה את פיו \\\" הילד והתגלית הזאת מדהיםםםם שינוי גדול בסדר האובלציה האנושיות מוצג זה עלול.. עלול.. להציל את העולם,\\\" התרגשותו גברה עליו ודמעות בעיניו.. קול אחר מצד החדר שרר בקולות\\\" הגאון
של הדור מוצג זה היה ליאונרדו דה וינצי הבא!! \\\" קולות שמחה והילולים היו באוויר. באותו ערב חגגו בצהלות ובשכרות את שמחתם . רגשותיו צפו וגעשו אבל מוחם היה בור משכרות סתימות ואולם הם לא ידעו שתינוק זה נשאר עדיין תקווה
…..
קולות צעדים נשמעו מעבר לדלת ולאחר זמן קצר נכנסו הרעשים והוילונות הוסטו ..
\\\"בוקר טוב מלאך קטן שלי 1 2 קום מהר היום עוד ארוך\\\". עוד פעם אימא העירה אותי ופצחה בשיר כל בוקר כהרגלה \\\" עוד דקה שתיים אני יקום אז בבקשה סיגירי את החלונות \\\"! \\\"נוו קדימה פוצי שלי יש לי הפתעה מיוחדת בשבילך היום יום ארוץ מחכה לנו והמלאכה מרובה \\\" בלי רצון קמתי וניגשתי לארוני הקטן והשבור ולקתי את מדי לקראת האימון הבא.\\\" את יודעת שאני שונא שאת קוראת לי כך אימא\\\" \\\"מה לעשות שאתה עדיין תשאר תינוק שלי קדימה בוא נלך\\\" הלכתי לעבר המסדרונות הלבנים והעגמומים .מקום שורץ שמחת חיים שנאתי כל כך את המקום הזה אבל מה לעשות שאתה עכבר בכלוב . הייתי פה משנולדתי ונירא שכך גם אני ישאר. בגיל ארבע כבר ידעתי לקורא אז על העולם שבחוץ שמעתי מספרים . למה אני פה ?אני פשוט כלי מכני לנפשות פועלות זה מה שהרופאים אמרו אבל אימי כל כך טהורה ונחמדה שאוהבת אותי מרגע לרגע וכשאמרתי לה זאת היא אמרה \\\" כלי מכני ? \\\" אין מצב איך מלאך וגאון שכמוך שיציל את האנשות כולה היה רובוט משובט?,\\\" בריחה ? חופש? מושגים אלו הם כמו כתם יורד בכביסה .נגשתי לחדר 12 :\\\" קדימה מלאך בהצלחה\\\" נכנסתי לחדר האימונים משוקלות מריצות משחקי חשיבה ואפילו מחשבים היו שם חדר זה התפרס כקילומטר וחצי כמו שכונה שלמה מרכז הריצה מרכז תעופה ואפילו מרכז המחשבים המתופעלים פעלתי בכל תחנה ותחנה וכרגיל כל שעה למתקן אחר הרופאים בחנו אותי הזריקו לי חומרים וטירטרו אותי לשם ולשם בסופו יום של שש שעות רצופות של אימונים עם שני הפסקות שתי ואוכל בודדים העינוי נגמר . זה היה לוח הזמנים הרגלים שלי חיים זה לא גיהנום זה לא אז מה אלו הגחמות המרירות האלו?.. יצאתי מהחדר ונכנסתי למקלחת מלא מחשבות ופירפורים בראש. יצאתי והתלבשתי אימא עמדה במבט רגוע ושלו \\\" מקווה שהתרעננת קצת עדיין לא נגמר היום ההפתעה שלי מחכה\\\" הלכנו למסדרונות לעבר אזור שלא היכרתי פתאום לעיני התגלה דלת קטנה כאורך 60 ס\\\"מ \\\" מה למען ** \\\" קדימה כנס תירא \\\" פתחתי את הדלת והתגלו לעיני חדר קטן מאובק ערימות של ספירים מסמכים נזרקו לשם ולשם ארונות ותיקים מסובכים קורי עכביש ניטלו בקירות \\\" מה אני אמור לראות פה ?\\\" \\\" חכה רגע מלאך זה לא הכל\\\" אימי נגישה לסמיכה ורודה מלאת אבק והסיטה במהירות אותה.. עיני התפארו ובחנו את החפץ בטהרה וריגוש . כל גופי געש וגעש ועוד שנייה עמד להתפרץ \\\"זה.. ז..\\\" \\\" מדהים נכון ? מלאך שלי\\\" אימא הלה לפסוע לצידו השני של החדר ולקחה ערמה עמוסה של מחברות \\\" הינה \\\" אמרה והניחה את המחברות \\\" \\\"מה זה אימא ?\\\" \\\" מחברת תווים ושירם של הפסנתר עולמו העצום והעשיר של הפסנתר.. כך תתאהב ותעשיר את עולמך בפירות חלומים .וכשהפירות יניבו תעשיר אותם עם יצירה נפלא ומרתקת שתפיץ את העולם \\\"\\\" איך משחקים בזה אימא\\\"? אימי גיחכה בקלות\\\"איך מנגנים אתה שואל .. מלאך שלי האם אתה מוכן לצאת איתי למסעו מופלא של הפסנתר?\\\" נרגשתי לא בקלות אלא בעוצמה . אם החופש החירות אולי גם הבריחה שוכנים שם
אני לא מהסס ..

עברו יום יומים ואפילו חודשים שאימו לימדה אותו לנגנן בפסנתר קצב התלמדותו היה מהיר וזריז ככל שהתלהבתו ואהבתו לפסנתר גדלה כך גם כדמותו כפסנתר גדלה כעבור שנה ידעה לנגן בעל פה ממצורט עד לבטובן ושטראוס . הוא הגיע כל יום ויומים אחרי שעות האימונים לחדרו המאובק משתוקק עוד ועוד ללטף את פסנתרו..עברו שניים על שנים ובגיל 18 ידעה להלחין ולציור יצירות משלו. לאימו היה כיסא לידו ואוזניה הקשיבו וגעשו לנעימת בנה היא לעולם לא התעייפה ואפילו שהייה מנגנן עד השעות המאוחרות של הלילה למרות שגופה כישל בה לישון נשארה בעולמו המופלא של בנה. אנג\\\'ל קראו לאימו הלא כל כך אימו היא האחות שגידלה וטיפחה פעוט וחסר תקווה עייניה היו הראושנות ואפילו האחרונות שראו טיפה דאגה ואהבה .. בנה היא הייתה יכולה לקרוא לו בנה הרי בעולם שכולה אכזוב האהבה היתה המפתח
ואהבה שלה הייתה גדולה. בנה עדיין לא ידעה נמה היא עשתה בשבילו עדיין לא אבל בקרוב בנה הקטן והפגוע יצמיח כנפיים ומסעו יתחיל והכל והכל בזכות אהבה מבט ראשון של חסד.
………
הלילה היה חשוך ומרעיד שעת הדימדומים נפתחה וקולות של צרצרים וזאבים נשמיעו הסתכלתי בחלוני ותיהיתי איך איך החופש מרגיש מהי הרגשה של האביב והסתיו והחורף הקר
איך מרגיש טיפות גשם על פנייך ואיך אור השמש מפלח את גופך בתוך עירורים ומחשבות שמעתי פתאוום קול מצמרר של סירנות מעבר למסדרונות צעקות יריות תהו ובהו מכל עבר זינקתי לעבר הדלת בכוונה לפתחה אבל נירא שהקדימו אותי הגלת נפחה בטריקה ואימי אימי האהובה נעמדה בפתח עייניה היו מיוסרות ומלאות בכי וראש מגולח וחלק כעוגן ..נרטעתי שראיתי שבגדייה בלויים בדם . קפצתי עלייה מדאגה \\\" אימא מה מה קרה פה? מה הולך פה ? \\\"גימגמתי \\\" אימא בואי דחוף את צריכה עזרה מהר … חושי לא פעלו רעדתי בגופי מה הולך פה?
שאלתי את עצמי \\\" בואו בני מכאן\\\" היא החזיקה את ידי רצנו לעבר המסדורנות ולעבר מדרונות למקומות נגישים ואפילו אסורים רצנו ורצנו ומעברו שמענו צעקות \\\" איך היא נכנסה לשם\\\" \\\" מהררר תרדפו אחריהם\\\" עוד צעקה נפלה \\\" פאק מוחות ערורים איך לא ציפתם לזה?\\\"
יריות צעקות ועוד יריות נשמעו זה לא נגמר. פתאום אימי זעקה מכאב \\\" אימא\\\"!! צעקתי \\\" אל תדאג בני בואו נמשיך עוד קצת\\\" יצאנו לעבר היציאה לעבר השדות הפתוחים החופש! זה החופש כעבור 10 דקות אימי נעצרה והגישה לי ארנק מלא בכסף\\\" בני בני שלי חיכתי כל כך לרגע הזה לרגע של החופש שלך הינה קח את איתך ותרוץץ ואל תסתכל לאחור תרוץ ותברח לעבר העולם\\\" \\\" מה את משוגעת? אין מצב איני לא משאיר אותך ככה לבד בלי עזרה ! נו אימא קומי בבקשה תרוצי איתי\\\" בכיתי ובכיתי אבל כנראה שהישועה לא באה \\\" בני מלאך שלי החופש ההזדמנות שלך לך אליו תרוץ לפני שהיה מאוחר .. סיכנתי את עצמי בשבילך ואני לא מוכנה שתוליך את זה שולל \\\".. \\\" אבל..\\\" גימגמתי וצעקתי.. צעדים התקרבו אלינו עוד ועוד ועכשיו הצעקות נשמעו ברורות \\\" רוץץץץץץץץ עכשיוווווווווו \\\" צעקה אימי את נשימתה האחרונה .. רגלי נסו רצתי כתאוות נפשי בשיכרון חושים החופש הזה החירות החלה ואת זה אני לא יכול לשכוח. כי מי שעניקה לי את זה היתה אהבתי היחידה שמחתי האישה שאי פעם אהבה יצור שכמותי זאת הייתי

א מ א ש ל י♥

*****
הזיכרונות של העבר התמהרו להתפוגג עוד ועוד כשאר יצירתו של הפסנתר החלה להיגמר .. ליבו פעם בקצב מטורף כמהירות אור פנייו הזיעו והזיעו כלא רוצות להיגמר.. חייו היו מלאות כהרגלו איך השדים כיצירתו של הטבע שנברא לחיים מסוגלים לאי שפיות שכזה להרחקה לשנאה והישג עצמי .. המטרה שהם רואים כל כך מטושטשת שזה גורם להבאת יצירים הרע החיים שהוענקו להם הפכו לחסרי משמעות למבד המטרה. אבל בין קולות הנשמות האבודות ובין הרובוטים המושבטים חיו כמה פרחים שמתנת החיים מעשרות אותם בשפע והםמודים ומטפחים אותו כראוי . ומין האנשים שיגשגו אנשים גיבורים גדולי הדור האמיתים והם נקראים
מלאכים.