אמא למה רצת כל כך מהר

"חכי לי אמא" אמרה שירה , שירה הילדה בת 4 רצה אחרי אמה , היא לא בינה למה אמה רוצה כל כך מהר.
"אמא חכי אני לא יכולה לרוץ עוד מהר" שירה צועקת .
אחרי כמה דקות אחדות שירה לא ראתה יותר את אמה כי היא לא הספיקה לרוץ מהר , עד שהיא איבדה אותה.
שירה ישבה על הספסל האדום ובכתה , אנשים עברו לידה והסתכלו עליה ולא שאלו אותה למה היא בוכה , שירה הרגישה שהיא לעולם לא תראה את אמא שלה , אבל השאלה שהתעוררה אצלה היא למה אמא רצה כל כך מהר , זה נראה כאילו היא לחוצה ממשהו. , וככה זה נמשך שעות
ירד הערב ואיזה נערה נגשה אליה ושאלה אותה :"למה את בוכה"?
שירה הרגישה צורך לשתף אותה ,
"אני לא יודעת אמא שלי רצה מהר ואני לא הספקתי לרוץ איתה עד שהיא נעלמה"" שירה אמרה לה ,
"כמה זמן אץ מחכה פה" הנערה שאלה אותה ,
"אני מהצהריים פה" שירה אמרה לה.
"אני לירז בואי בואי אליי הביתה את תראי יהיה לך כיף בואי" לירז אמרה לה ,
שירה לא ידעה מה לעשות עד שלירז הרימה אותה ולקחה אותה לביתה , אמא של לירז ישר ניגשה אל שירה והרימה אותה .
"אמא זאת ילדה שמצאתי בוכה היא תישאר פה לכמה זמן" לירז אמרה לאמא.
לירז לקחה את שירה לאיזה חדר ושם הייתה ילד בגילה שקוראים לה אגם , החדר היה מלא משחקים לשירה לא היו משחקים בבית כל מה שהיה לה זה את הדובי שנשפך עליו שוקו , אבל היא בקושי משחקת איתו , אגם חייכה אליה ופינתה לה מקום.
"איך קוראים לך"? אגם שאלה את שירה ,
"שירה , ולך" שירה ענתה לה ,
"בואי רוצה לשחק איתי , תבחרי איזה בובה שאת רוצה" אגם אמרה לה .
לאגם היה בובה של ארנב , שירה בחרה את הבובה של הכלב הדלמטי שתיהם שיחקו ביחד עד שברדיו הודיעו על אמא של שירה שהיא מתה , שירה ידעה שזאת אמה לפי איך שתראו אותה.
אמא למה רצץ כל כך מהר שירה אמרה בליבה.