אייל ואני ..

יצאתי מהבית . לגופי בגדים נוחים , כי אחרי הכל , אני הולכת לטייל בשדות קצת , לבד . בלי רועי, ובלי גבריאלה , רק אני , אנוכי ועצמי . הגעתי למרבד ירוק . ישר גלשתי לתוכו והתגלגלתי על הדשא הרך . קצת חופש , קצת מנוחה , זה כל מה שרציתי . רוח נעימה נשבה על פניי . המשכתי בדילוג עמוק יותר , ועוד יותר עמוק , עד שהגעתי לחורשה . היו בה עצי ברוש , אלון ואורן שכיסו את השמיים והיה צל . תכננתי להירדם . לפתע אני מסתכלת שמאלה ורואה מולי אייל .
אייל חזק , איתן , עם קרניים גדולות ופרווה נעימה וחומה . עיניו הגדולות והיפות הביטו כעת בי . הלכתי אליו בעדינות , בלי שום תנועות חדות , והתחלתי ללטף את פרוות האייל . האייל לרגע עצם את עיניו . ידעתי שהוא נהנה . התחלתי ללטף לו את הראש ולדגדג אותו מתחת לסנטר . הוא התיישב , מחויך לגמרי .
ישבתי לידו וחיבקתי אותו . האייל הזה היה כה חמוד …
שמעתי משהו . קמתי והסתכלתי . לא ראיתי כלום . המשכתי ללטף את האייל עד שראיתי חץ מתנופף לו לכיוון האייל שלי , האייל היפה שלי . החץ החטיא . ככה עוד 3 חצים . בחץ הרביעי , חיבקתי חזק את אייל שלי , שעצם את עיניו והתכונן אף הוא למוות שלו , נורה החץ הפוגע . שכב האייל על הדשא הרך , מדמם . מת .
רצתי מהר לכיוון החצים ואיתרתי צייד עם מסיכה . הורדתי אותה .
"למה עשית את זה , דוד מיכה , למה ?!?!"
דוד שלי , הוא זה שהרג אותו . את אייל שלי . הרבצתי לו עד שדימם . הוא בכה בעצמו תוך כדי מלמולים של "לא ידעתי .." ו-"לא ראיתי .." אבל ..
ל א – ה א מ נ ת י – ל ו .
רצתי בחזרה אל האייל הפצוע , וקברתי אותו באדמת השדה הראשון , שכולם ייראו :
"אייל חום .
מת מצייד יתר . יחד , נפסיק את הצייד ".
חי עד ל- 9-8-2006"