אותו היום פרק 3

פרק 3-
-20.10.2019-
אני לעולם לעולם לא אשכח את היום הזה.
ישבתי בבית של שיר, גם דור עמית ואביאל היו וחיכינו שאלה תגיע כי קבענו להפגש.
עברה חצי שעה ואלה עדיין לא הגיעה, ניסינו להתקשר אבל היא לא ענתה ואישית התחלתי קצת לדאוג שאולי קרה משהו.
אביאל הציע שהוא ילך לבית שלה לראות אם היא שם ואם משהו קרה ודור הציע ללכת יחד איתו אז אנחנו הסכמנו, הם קמו שניהם והלכו לכיוון הבית של אלה.
אחרי בערך עשר דקות הם התקשרו אלינו, הייתה לי הרגשה ממש ממש לא טובה אבל בכל זאת עניתי "אממ לין, אנחנו ליד הבית של אלה ויש פה משטרה" הוא אמר ועצר את עצמו טיפה, הרגשתי שהוא לא מצליח או אולי אפילו מפחד לדבר "אני לא יודע מה בדיוק קרה אבל אני רק יודע שהיא לא חזרה היום הביתה מהבית ספר" הוא אמר בשקט והתחלתי לדאוג יותר "מה זאת אומרת היא לא חזרה הביתה מהבית ספר?! היא אחרי השעה השניה הלכה הביתה, היא אמרה שהיא לא מרגישה טוב אז באים לאסוף אותה, אתם הייתם איתנו אתם שמעתם אותה אומרת את זה ואנחנו גם כולנו ראינו אותה הולכת הביתה" אמרתי לו ושמעו שאני בלחץ, כשאמרתי את זה שיר ועמית הסתכלו אחד על השני לא מבינים מה קורה ובמקום להגיד להם משהו פשוט הלכתי משם מהר לכיוון הבית של אלה, כל הדרך הרצת כבר בראש שלי סרטים לדברים שיכלו לקרות לה… אולי חטפו אותה? אולי היא התעלפה איפשהו? אולי היא ברחה? אולי היא אפילו איפה שהוא בבית שלה? אני באמת לא ידעתי כשהגעתי לבית שלה ראיתי את אמא שלה בוכה ומדברת עם שוטרת שמנסה להרגיע אותה, את אביאל ואת דור מדברים עם שוטר אחר שהיה נראה כאילו חקר אותם והלכתי אליהם מהר "ממתי מביאים משטרה כשמישהו נעדר פחות מ24 שעות?!" שמעתי את אביאל בדיוק אומר וגם הוא היה נראה דואג ולחוץ "אני לא יכול להגיד כי יש דברים שעדיין בבדיקה אבל כל מידע שתתנו לי על דברים שהיא אמרה היום או עשתה היום יכול להיות רלוונטי לנושא" השוטר אמר בקול סמכותי כזה שגרם לי טיפה להתעצבן. הרגשתי שיש כאן משהו גדול יותר, הרגשתי שמסתירים ממני משהו… "היא אמרה שהיא לא מרגישה טוב אז היא הולכת הבית לנוח ואז היא הלכה והיינו אמורים ללכת לחברה והיא לא הגיעה" אמרתי לשוטר וממש רציתי שהיא פתאום תופיע מאיזה שהוא מקום.

-10.9.2019-
החלטנו ללכת יחד לים, כל החברים כי למה לא? גם ילדים שהם לא מהחבורה הקטנה שלנו הגיעו והתכנון היה ממש כיף, אני זוכרת שישבנו ליד הים ואלה הסתכלה עליו ונראית הכי רגועה שיש עד שאביאל הגיע עם עומר, חבר טוב שלו מהשכבה והם התחילו לזרוק עלינו חול ואנחנו החזרנו להם, התחילה שם סוג של מלחמת חול. צחקנו המון וחייכנו הרבה וכשהתחילה השקיעה החלטנו לשבת וטיפה לנוח. מישהי הציעה לשחק אמת או חובה ואת האמת שנים שלא שחקתי בזה אז הסכמתי כי למה לא. גם אלה הסכימה וכל השאר שהיו שם.
הראשונה ששאלה החליטה לשאול את אביאל כאילו הם תכננו שם איזה שהוא משהו מראש "מה אתה בוחר?" היא שאלה אותו ובלי לחשוב הרבה הוא ישר ענה "אמת" "יש כאן במעגל מישהי שאתה מרגיש אליה רגשות מעבר לסתם ידידות?" היא שאלה אותו ואני נשבעת, זה היה נשמע כאילו הם תכננו הכל לפני כי ישר אחרי שהיא שאלה אביאל הנהן עם הראש שלו לחיוב, הסתכל אל אלה, קם אליה ונישק אותה. זה היה הדבר הכי קיטצי וחמוד שראיתי בחיים שלי. הייתה לי הרגשה שהם יהיו יחד אבל לא ידעתי כמה מהר זה יקרה.
אלה הסמיקה מאוד אבל ידעתי שהיא גם רוצה את זה בדיוק כמו שהוא רוצה את זה. המשכנו לשחק והשאלות הובילו לתוך שיחות נפש עמוקות כאלו ואחת השיחות הייתה על המוות. מישהו דיבר על מה קורה אחרי המוות וכל אחד אמר משהו אחר ויש משפט שאלה אמרה שם וקשה מאוד לשכוח אותו "מעניין אותי מה קורה אחרי המוות" היא אמרה ואני הסתכלתי עליה במבט של בן אדם שמפחד שהיא תנסה לבדוק את זה ואז אחרי שהיא ראתה את המבט שלי היא גכחה כזה ואמרה "אבל לא מספיק מעניין אותי כדי לבדוק את זה", מודה זה טיפה הרגיע אותי אבל המשפט הזה נתן לי כל כך הרבה לחשוב עליו. פחדתי שהיא תחליט שהיא רוצה לנסות לבדוק את זה או משהו כי זאת אלה ושאלה מתעניינת במשהו היא תעשה הכל כדי להשיג את התשובות.
בהמשך הערב רקדנו, שרנו, אביאל ואלה היו הרבה ביחד, היה נראה שמאוד מאוד כיף להם וסך הכל היה משהים.