אוקיינוס נצחי

הייתי רוצה להטביע את כל הטעויות שלי בים האינסופי, את כל החרטות שלי לפזר על פני הים.
הייתי רוצה לרוקן את כל הכאב שלי מתוך הכיסים, לצפות כיצד הם שוקעים להם, מטה מטה אל תוך תהום הנשייה. הייתי רוצה להישכח ביחד אתם.
אך, לעת ערב אביט אל תוך השקיעה שנושאת עימה הבטחות,
ליום חדש עם עתיד טוב יותר.
אני אחזור בעצמי, אנשום לריאותיי את האוויר הצח ואלך בחזרה אל המזח. אפרוש את ידיי, וארצה לגעת באופק. גשם יתחיל לרדת, ישטוף איתו את דמעותיי.
מבעד לדמעות, ייפגשו עינינו ואתה תגיד לי "טעית, שוב יקירה".