אומן רחוב

לאחר יום עבודה ארוך,בדרך קבע אני עובר ליד הקניון הגדול בדרכי לתחנת האוטובוס הקרובה,כל פעם אני תוהה מחדש האם הוא שם,לבוש בחולצה המכופתרת שלו,פניו המזדקנות הרמקול הדי מיושן והמיקרופון,אני תוהה האם יש לו משפחה,האם הוא עושה את זה לפרוטות נוספות בשביל לקנות משהו לאכול או שבכלל זה תחביב.
וכשהוא איננו שם יומיים רצופים אני אפילו קצת דואג שאולי קרה לו משהו.
ואז כשאני רואה אותו שוב,ליבי נרגש כאילו שמע אומן בינלאומי.
עומד,כולו גאווה כאילו מופיע על במה מרכזית באירועי יום העצמאות,או אולי מייצג את מולדתו באורוויזיון ממשיך לשיר בהתלהבות מעוררת פליאה גם כשאין אנשים באזור,משתדל לשיר שירים עדכניים,וכשאניח לו מטבע,הוא יקוד לי קידה של כבוד ויפלח עם קולו את הרקיע כאילו הריע לו המון מעריצים.
אומן רחוב יקר
מאנשים כמוך אני שואף השראה.