אהבה מיוחדת במינה "אל תשליכייני לעת זיקנה פרק ס"ו

חלפו להם 3 ימים כשלבי כל הזמן נשארת בבית כי העייפות היא המחליטה כיצד לחיות.

היא שוכבת במיטה שעות רבות וחשה כי השכיבה עושה לה טוב והחליטה למה להמר וללכת נגד הרוח, זה מצב נתון והיא בשמחה תחיה בו.

דניאל התעורר בבקר יום חדש כשהוא אמור לנסוע לנתב"ג כדי לקדם את יונית והשופט רושר.

לבי רצתה מאד מאד להתלוות אליו אך דניאל הציע לה כי תישאר בבית ויתכן שיונית והשופט יעברו לומר לה היי.

"דניאל, אנא אל תבקש מהם לבוא לכאן, כשארגיש חזקה מספיק אסע יחד עמך לבקרם, אני לא מסוגלת להתלבש לקראת בואם".

"אוקי לבי שלי אפילו אם ירצו להגיע לכאן אומר להם שהעיתוי לא טוב ונתראה במשך הזמן"

הוא התלבש מהר ולאחר שלגם כמה לגימות מהקפה ולא לפני שנישק לה ועודד אותה מיהר לצאת לדרכו.

ואכן לא חלפו דקות רבות והכריזה הודיע כי המטוס שמגיע מפריס עומד לנחות מיד.

דניאל התברג ממש קרוב לתחום היוצאים והנוחתים והמתין לשניהם, אשר למעשה באים לכאן כדי להשתתף בנישואיה של לבי והוא.

את יונית הוא קלט מרחוק אך משום מה את השופט לא ראה. יונית נפנפה לו מרחוק והמתינה כי המזוודה שלה תימסר לידה ולאחר מכן יצאה לעבר דניאל.

"היי יונית חיבק אותה דניאל, היכן השופט? "השופט יגיע רק בעוד יומיים מאחר והיה עליו לסיים תיק ארוך ומייגע בבית המשפט העליון"

"תודה לאל שזו הסיבה ולא חלילה כי הסיבה היא בריאותית".

"דניאל רושר הוא איש מאד חזק ולשמחת כולנו הוא גם מאד בריא"

בדרך לאוטו התעניינה יונית במצבה של לבי והוא ענה לה שהיא מאד עייפה ואת רב הזמן היא נשארת בבית ולדעתי גם ישנה הרבה, מחר היא נכנסת לשבוע ה-18 ונראה עד היכן תוכל לסחוב את ההיריון.

יונית צלצלה לאמה ואמרה שהיא בדרך אליה וכן שתאמר לעמנואל כי רושר יגיע בעוד ימים מאחר ועליו לסיים תיק חשוב בבית המשפט.

לאחר מכן היא צלצלה ללבי ושאלה לשלומה, "יונית שמחה לבי איך הייתה הטיסה"?

"האמת בסדר גמור" וזה טוב שלא טסת בגפך היה לך בן לוייה שופט לא סתם אזרח רגיל חחחחחח".

,"לבי השופט נישאר עדיין בפריס ויגיע בעוד יומיים כי יש לו לסיים תיק ארוך ובעייתי"?

"יונית את רוצה לקפוץ לכאן" "אני מתה לבוא לבקרך אך נראה לי שקודם כל אפגש עם אמי ומקווה שהיא סידרה עם בית המלון לגבי השהייה שלי בו למשך שבוע ימים ואולי בלפנות ערב לאחר תיאום מראש כמובן, אקפוץ לבקרך, בינתיים תמשיכי לנוח ואל תעשי שום מאמץ הקל שבקלים".

"תודה יונית, אני מאד מאד אוהבת אותך וכשתוכלי להגיע אלינו אשמח לחבק אותך חזק חזק.

"דניאל אמרה יונית כמה היא מקסימה, כמה היא נפלאה, הלוואי שההיריון יעבור בשלום והבית שלכם יתמלא בצהלות ילדים קטנטנים וכה מתוקים ואהובים".

"תודה יונית תמיד ידעתי שאת ידידה למופת," הוא נישק על לחייה ועוד כמה דקות יגיע לעבר המוסד ושם ישאיר אותה ויסע לבית החולים ראשית כי הוא רוצה לדבר עם פרופסור רון על לבי ושנית להשתדל לעבוד כמה שעות במחלקה שלו.

המשך יבוא