אהבה מיוחדת במינה אל תעזבייני לעת זיקנה פרק מ"ג

לבי נכנסה לחדרה ושתי הגברת כבר לא שהו בו. היא צלצלה לדניאל ובשמחה סיפרה לו על שיחתה עם ניסן לגביו וכן על השיחה עם עמנואל וסופי כשמסרה לעמנואל דרישת שלום מהשופט רושר , כשהוא מדגיש שהיא אשה מדהימה, מסתבר שהיא הייתה אהובתו וזה היה סודי כי הוא היה נשוי ואב לשני הבנים שעובדים גם הם בבית המשפט העליון.

"הצעתי לעמנואל שתתקשר לשופט רושר ושתזמין אותו לכמה ימים לשהות בארץ. לאחר שהיא התרגשה כל כך שאלה היכן אוכל לארח אותו, עודדתי אותה והבטחתי לה כי אני אזמין בשבילם סוויטה במלון שרתון ורק שתאשר שהוא אכן מוכן להגיע לכאן ולכמה ימים הוא ישהה בארץ"

"דניאל יקירי האשה הזו פרצה בבכי קורע לב היא אוהבת אותו עד עצם היום הזה ועד פעימת לבה האחרונה היא תאהב אותה, רק בגללו היא לא נישאה מעולם מאחר ולהשוות בינו כפי שהיא מכנה אותו משכיל ברמות על לגבר אחר ממוצע אולי או כך נראה לה היא העדיפה את האהבה האסורה הזו והשאר היסטוריה".

"לבי השיב לה דניאל אני מציע לה שהיא תיצור איתו קשר ואני מוכן שנטוס שנינו יחדיו לארץ".

"מתוק שלי הצעתי לה בדיוק אותה הצעה כי ידעתי מה תהיה תגובתך ואם כבר מדברים על דברי אהבה אזי אולי הוא יהיה אורח הכבוד בחתונה שלנו? מה דעתך?"

לבי אני סומך עלייך בעיניים עצומות, עוד מעט אני הולך לקנות 2 טבעות נישואין וקבענו שאת תענדי טבעת של זהב לבן נכון מאמי? "אנא תפתיע אותי ותקנה לי את הטבעת שאתה חושב שתהלום את ידי"

"בסדר מתוקה תשמרי על עצמך ונהיה בקשר, ולגבי עמנואל תיידעו אותי לאחר שתדבר עם השופט רושר כדי שאסע ללשכתו להזמינו באופן רשמי שיהיה אורח הכבוד במהלך נישואינו ולגבי הסוויטה שנזמין לעמנואל ולו"

לבי המשיכה להחזיק את הטלפון כשדניאל אהובה בתוך הלב שלה לעד.

לאחר מכן נכנסה לחדרן של עמנואל וסופי ומצאה את שתי הנשים החברות בלב ובנפש צוחקות וכל כך שמחות.

"אתן כל כך שמחות לקראתי "?

"לבי אמרה סופי היית צריכה לשמוע את עמנואל כאילו היא בת 17 ואולי 18, לא יותר מזה.

היא סוף סוף דיברה כמו שצריך לדבר לאדם שהוא כל עולמה. השופט רושר שמח מאד מאד להגיע ארצה וכמובן להשתתף בחתונה שלך ושל דניאל וכן לחלוק בסוויטה יחד עם אהובת לבו הבלעדית"

"ואוו אני כל כך שמחה עמנואל אני מאושרת בשבילך מתוקה שלי, הרגע דיברתי עם דניאל וסיפרתי לו עלייך והוא התלהב מאד מאד , וביקש שניידע אותו באם אכן התקשרת אליו ואם הוא הסכים ולאור השמחה כאן אני אחזור אליו מחר כי כעת הוא בסידורים והשעה כבר מאוחרת אזי אחזור אליו מחר כדי שיהיה בקשר עם השופט, ולאחר שיסתיימו כל הבירורים בבית החולים למה זכאי דניאל וקבלת המלצות וכו' הוא ירצה לטוס מיד ארצה ואז שתינו נחכה בקוצר סבלנות לפגוש את אהובי לבנו, אנחנו ניסע לנתב"ג ודניאל ואני נסיע את השופט ואותך למלון שרתון ששם תיהנו מכל דקה".

"תודה לבי, לעולם לא אשכח אותך את פשוט אדם שכל כך קל להתאהב בו ואני שמחה כי החלטתי את ההחלטה להוריש לך הכל פשוט את מלאך עדין ויפה תאר אשר עוטפת את כולנו באהבה מיוחדת במינה אהבה קדושה לאוכלוסייה בגיל השלישי שכל כך זקוקה למלה טובה, ליחס אנושי וחם והנה את כאן בשביל כולנו הייתי אומרת כך :"אחת – מול 150 " ברוכה היי והלוואי שנישואייך לאיש המדהים הזה והקמת משפחה יניב צוף ועדנה כיאה לדניאל ולך".

"עמנואל אהובתי אני חשה כי פני כבר לא בצבע גזר אלא לבטח סלק ופשוט נדהמת מדוע מגיעה לי כל התודה הזאת, אני ממלאת סך הכל את הייעוד שלי ברגע שהחלטתי ללמוד סיעוד וחשבתי כי לעבוד בבית חולים לא יוציא ממני את השאיפה לעזור לתמוך ולאהוב והמוסד הזה פשוט הוקם רק למעני וכמובן בראש וראשונה למען ניסן, האיש אשר פניו לבו וראשו אחד הם : נתינה, עזרה ותמיכה במהלך 25 שעות מתוך 24 ביממה כן זה ניסן שלנו".

לבי חשה עייפות רבה ונפרדה משתי חברותיה כשהיא יוצאת מהמוסד ונוסעת לביתה.

לפתע חשה מעט התכווצויות בבטן התחתונה וזה הכניס אותה ללחץ עצום, היא מיד נשכבה על המיטה ולאט לאט ההתכווצויות נעלמו לשמחתה הרבה ומיד נרדמה.

בבקר התעוררה כשהיא חשה בסדר אך החליטה לא להתגרות בגורל ולכן טלפנה לניסן וסיפרה לו את אשר ארע לה אמש לכן ביקשה חופשה להיום והיא תיידע אותו לגבי ההמשך.

"לבי ודאי שאת צריכה להישאר בבית במנוחה מוחלטת את רוצה שאבוא אלייך לעזור לך ?"

"תודה רבה ניסן אך פשוט אין מה לעזור הדירה הקטנטנה שלי הכל בהישג יד כך שאין לי בעייה כלל. יותר מאוחר אטלפן לדניאל ואתייעץ איתו הכל בהתאם למצב, תודה ניסן ולשתי הגברות לבטח תשאלנה אותך מה קורה אתי, אנא תמציא משהו וחלילה אל תספר להן את האמת"

המשך יבוא