אהבה מבודדת 3>

״ את שומעת את זה ?״ שאל אותי רוסלן במבט מודאג , ״כן , מה יש כאן?״ שאלתי , היתבוננתי מסביב ליסרוק את המקום לקבל תמונת מצב , אנחנו על יאכטה גדולה שמיסביבה מיתפרס ים רגוע וכחול ובדיוק עכשיו יש שקיעה שנותנת גוון כתום ורוד לשמיים כאילו השקיעה צובעת את השמים לצבעים של
הלילה .
אבל הרעש הזה עדיין הפריע לי , הרעש הזה מוכר הוא כמו קומקום שמחמם מים אבל הקול הזה יותר נמוך כמעט ולא שומעים אותו אבל הוא עדיין שם .
אני ורוסלן הולכים בעיקבות הרעש וכבר מתחיל לרדת הלילה והרעש מיתעצם ככול שאנחנו יורדים לקומה התחתונה של היאכטה .״ אני מפחדת ״ אמרתי לו ״ומה אם הרעש הזה הוא לא סתם רעש ,אלא מנוע שיתפוץ ויפוצץ את כל הסירה איתו ?״ רוסלן צחק הוא היה ניראה כל כך רגוע ״ את מצחיקה אותי אלין את רואה יותר מידי סירטי אקשן ״הוא צחק שוב והצחוק שלו היה כל כך מזמין שלאחר זמן קצר היצטרפתי ליצחוק איתו .
דרך החלון התקוע על הקיר כמו תמונה ראיתי סופה חזקה מיתחוללת , קראתי לרוסלן שיראה ושירגיע אותי עם המבט המרגיע שלו אבל בימקום תפס מבט לחוץ שהלחיץ אותי יותר .״מה לעשות ?!״ שאלתי בקול צפצפני ״תרגעי ״הוא אמר לי בקול רגוע והיסתכל עליי והחזיר לעצמו את המבט הרגוע ״בואי נעיר את אבא שלי ואת אבא שלך ומשם ניראה ״.
הסירה התחילה להיטלטל מעט אבל עדיין הרגישו את זה .
רצתי לחדר של אבא שלי , הוא ישן לא ממש רציתי להעיר אותו אבל אין ברירה .״ אבא אבא קום אנחנו צריכים לקחת פיקוד על היאכטה יש סערה חזקה בחוץ !״ צעקתי ,אבא שלי קם ולרגע היה לו מבט מבולבל והוא היסתכל בחלון ומייד חזר הפרצוף הרציני שתמיד היה לו ,ולשם שינוי הודתי על כך . ״ אלין תרגעי ,רוסלן העיר את רועי?״ שאל בזמן שלבש את חולצתו הכתומה שאמא שלי קנתה לו ליפני הנסיעה שלנו ביאכטה , ״ כן אנחנו היתפצלנו לשני החדרים כדי להעיר אותכם וליראות מה לעשות ״.
רצנו לעבר המיזדרון האור התחיל להבהב ונידלקו מנורות ביטחון . אבא שלי ורועי(אבא של רוסלן) ניפגשו לייד החדר שלי בסוף המיסדרון לייד מדרגות המובילות לסיפון .״ רועי צריך לעשות את מה שתירגלנו ״ ורועי הינהן בהסכמה (כניראה כשהם שמעו את הרעש הם הבינו משהו) אבל אני לא הבנתי במה מדובר וכשהיסתכלתי על רוסלן הבנתי שאני לא היחידה . הם הוציאו סירות הצלה מצידי הסיפון שמו אוכל מים אקדח זיקוקים שיורים בעת צרה , שמו כמה שמיכות אבל מחומר כמו של מעילים לא נעימים הביאו לנו שתי מציות ואבא שלי נתן לי גם ערכת
עזרה ראשונה אני ורוסלן היינו מבולבלים .
״ אנחנו נבוא בעוד רגע בסדר ? אנחנו רק קוראים לעזרה של כוחות הצלה ונחזור ,בינתיים רועי יוריד אתכם בעדינות לים ותבטיחו שלא תפסיקו להחזיק אחד בשני ובסירה עד שהסערה לא תפסיק !״ אבא שלי אמר לי בקול חד משמעי ועמוק ״בסדר מבטיחים ״ אמרנו ביחד . ובידיוק כמו שאבי אמר רועי הוריד אותנו בעדינות לים והוא היה סוער מאוד אבל החזקנו חזק אחד בשני ובסירה .
היתרחקנו מהסירה יותר מדיי ולא ראינו ביגלל הגלים הגבוהים את הסירה אבל לאחר כמה שניות שמענו פיצוץ ואש עלתה לשמיים הצבועים בשחור ועשן עפור יצא ממקום הפיצוץ .
אני היתפרקתי לא במובן הפיזי במובן הנפשי אני התחלתי ליצרוח ״ אבא ! אבא !! לאא ! זה לא אמיתי !!״ ופשוט בכיתי ורוסלן בכה איתי על האובדן , הוא חיבק אותי חזק ולא הרפה ופשוט כל המחשבות היתרוצצו על האובדן שלא היה אמור ליקרות , על שני אבות שעכשיו היו אמורים להיות על הסירה , על האובדן של אבא .
אבל לאחר כמה דקות של בכי ,רוסלן תפס פיקוד לקח את השמיכה וכיסה את שנינו ופשוט מרוב בכי נירדמנו .
החלום שלי החזיר אותי לתחילת היום לפני שיצאנו ליאכטה , אני ואמא הלכנו לקניות בשמיים הכחולים היפיפיים עברנו חנויות רבות ולאחר כל חנות יצאנו עם יותר שקיות היינו כל כך מאושרות . ״בואי ניקנה מתנה לאבא כדי שלא יכעס כל כך על זה שיצאנו לקניות בלעדיו ״ צחקה אמא וניכנסה לחנות קטנה של גולשים ואני ישר אחריה . נישמעה ברקע מוזיקה של גלים מרגיעים ומבטיחים שהכל מושלם , אמא שלי שאלה את המוכר אם יש חולצות שמתאימות לשייט ושיגנו מקור . ״ הינה מדף שלם של חולצות נוחות ומתאימות לתאור שלך גברתי , אם תיצטרכו עזרה תיקראו לי ״.
אמא שלי עברה חולצה אחר חולצה עד שראתה בקצה המדף חולצה כתומה ארוכת שרוולים נעימה למגע וכתוב עליה ״הכל לטובה ״ .
״היא מושלמת ״היסתכלה בהיתרגשות על החולצה ושאלה את המוכר כמה היא עולה ?
יצאנו מחנות והיתכלתי על השעון שעה לפני שיוצאים לשייט , חזרנו הבייתה מלאות עם שקיות אבל אבא לא היה בבית הוא כבר מיזמן על היאכטה מסדר ומנקה לנוחיות שלנו . אני כל כך היתרגשתי מהרעיון שרוסלן יהיה איתי על יאכטה שבוע שלם !! וואו אין יותר מושלם מזה !ופיתאום התמונה מתעממת ואני שומעת את רוסלן צועק :״אלין !אלין! קומי !״.
אני קמה מבולבלת ומרגישה בחילה נוראית ואני שומעת את רחש של הגלים , אותו רחש ששמעתי בחנות ששם קנינו את החולצה של אבא . והזיכרון הזה גורם לי ליבכות , אני לא יכולה לעצור אותם הדמעות פשוט יורדות .
רוסלן מיתיישב ליידי ומחבק אותי חזק ״ אנחנו צריכים לישאר ביחד ולעולם לא לעזוב אחד את השני ״ הוא לוחש ״אני לא מצליחה לעקל ״ אני מיבבת ״ אני לא מצליחה להפנים את המצב !״ המשכתי לייבב ורוסלן עדיין מחזיק אותי חזק ולא עוזב ״ אנחנו צריכים לחשוב מה לעשות , עכשיו שאנחנו לבד״
״ אני ממש רעבה ״ רוסלן צחק ״ הרסת את הרגע ״ צחקתי איתו ״אני מיצטערת מר רואה יותר מידי סירטי רומנטיקה״ צחקנו , ולרגע שכחתי מהכל .
הוא ניגב לי את דימעה שלא זזה פשוט עמדה שם באמצע ,היינו קרובים הרגשתי את הנשימות החמות שלו עליי הייתה לנשימה שלו ריח של תות הזכיר לי את הבית .
״ את יודעת שאנחנו צריכות להיסתגל למצב להמון זמן ״ הוא אמר בקול רציני ״ זה לא מה שאני הכי רוצה אבל אין ברירה ״ , ״ אנחנו צריכים להיות חזקים בישביל אבא שלי ושלך זה הכי קצת שאנחנו יכולים לעשות בישבילהם לאחר מה שהם עשו בישבילנו ״ הוא המשיך .
״אתה חושב שהקול ששמענו זה היה הקול שביגללו היתפוצצה הסירה ?״
״ אני לא בטוח , אבל הסיכויים ממש גבוהים ״ אמר בקול שקט והיסתכל לעבר הים , רציתי להגיד לו אמרתי לך אבל לא רציתי לדבר על זה עוד וככל הניראה גם הוא לא ממש היתלהב .
תפסתי את עצמי והתחלתי לחפש קרשים כדי ליבנות לנו קורת גג , ככה תמיד הראו בהישרדות . ״ מה את עושה ?״ שאל והיסתכל בי במבט משועשע כשאני נאבקתי בליקרוע את הענפים מהבול עץ הענק שעל החול.
״ מנסה להיסתגל וניראלי אני ממש צריכה עזרה ״ צחקתי והוא קם ופשוט רק משך את הענף קצת והענף נפל. ״ איך ?! אני כמה דקות על הענף הזה !!״ . ״ יש דברים שרק גברים יכולים לעשות ״ צחקנו.
עברו כמה שעות של אסיפת עצים וענפים למדורה ולקורת גג , לקחתי קרש גדול אחד ותקעתי אותו בין שתי העצים . ״ אתה רואה ? אני לא עד כדי כך חסרת תועלת ״ והענף נפל . הוא צחק ״ אני רואה את זה ״ .הוא שם שוב באותו מקום את הקרש והקרש הפעם לא נפל כאילו הקרש עושה לי דווקא .
אני כדי לא להיראות כל כך מגושמת אספתי קצת קרשים קטנים והכנתי מדורה כי הערב ירד . ״ תעזוב את קורת הגג הזאתי תמשיך מחר ״.
הוא היתיישב ליידי ושם יד על הכתף שלי ,״ תשירי משהו את הרי אוהבת לשיר ״ ״ כן ,אבל לא בפומבי , אני יותר בקטע של לשיר במיקלחת ״.
״ אז תחשבי שאת עכשיו במיקלחת , תקשיבי לרחש של הים ותירגעי ובכל מיקרה אנחנו כאן לבד ״, ״ טוב אם אתה מיתעקש ״. נשמתי עמוק והתחלתי לשיר בקול נמוך .״

״ וואו שרת את זה ממש יפה ״ הוא היסתכל עליי בחיוך , אני אוהבת את החיוך שלו יש לו גומה קטנה בצד ימין והעיינים הירוקות תכלת שלו מיתקווצות קצת וזה כל כך חמוד . ״ תודה ״ חייכתי ״ וואי אני ממש עייפה אני רוצה לישון ״ רוסלן ישר קם וסידר לנו את הסירה ונישכבתי בתוך הסירה ורוסלן נישכב ליידי היתכסנו ולאחר דקות ספורות נירדמתי .
הפעם קמתי דיי מוקדם קצת אחרי הזריחה ורוסלן עדיין ישן לקחתי אבן וציירתי על אבן גדולה קו אחד שמסמל יום אחד על האי המבודד הזה .
אני הייתי כל כך רעבה אבל רוסלן ישן ולא רציתי להעיר אותו .
בזמן שהוא ישן היתפשטתי והלכתי להיתקלח הרגשתי שאני מסריחה ולא היה לי נעים ,במיוחד כשבן מיסתובב ליידך כל היום .
הלכתי לים הכחול והרגוע ופשוט בקפיצה ניכנסתי למים המים היו ממש קרים אז בבת אחת קמתי בצעקה קטנה והיסתכלתי מתחת לרגלי וראיתי את כל הדגים היפים מיסתובבים מיסביב לרגליי וראיתי איזה מפוחדים הם
אז הלכתי יותר לעומק והמים לא היו קרים כל כך לאחר כמה דקות והתחלתי לישחות .
״ את לא מפחדת שהכרישים יאכלו אותך ?״ הוא צחק .
מרוב שניבהלתי צעקתי צעקה קטנה וקצרה ,״ תאמין לי מרוב קור אפילו הכרישים בתוך המאורות שלהם ״ הוא צחק חזק יותר ״ עכשיו נישמעת ממש בלונדינית כי אפילו אם הם במאורה שלהם הם עדיין במים ״.
היתגלגלנו מצחוק אבל הרגשתי לא נעים כי אני ערומה ואפילו שהוא רואה את את הגב החשוף שלי עדיין הרגשתי לא נעים . היסתכלתי לאחור ״ אולי תלך לחפש קרשים ? אני יתלבש בינתיים ״ הוא היסתובב ואמר ״יאללה תצאי מבטיח לא להציץ אבל כשתצאי אני יכנס אז בבקשה גם את לא להציץ״. צחקתי ״אני מבטיחה בתנאי שאתה לא ״, ״ מבטיח ״ הוא אמר בקול רציני .
יצאתי מהמים בזריזות כדי שאפילו אם הוא יציץ הוא לא יראה הרבה למזלי זה עבר בהצלחה והוא ישר ניכנס למים .
הייתי רעבה אז לקחתי חצי לחמניה וטבלתי בקצת ריבה כי אני יודעת שאנחנו נישאר כאן להמון זמן והאוכל שאבא שלי נתן לי לא יספיק להמון זמן אם נאכל אותו בקצב מהיר . היסתכלתי אל הים הפתוח וראיתי את רוסלן שוחה במים והוא לשם שינוי היה ניראה רגוע בלי דאגות ואז היה לי פלאשבאק :״ למה אתה ניראה כל כך לחוץ ?״ שאלתי בתמימות ״ כי אני מפחד שאבא שלי יתפוס אותי על מה שעשיתי ויכעס עליי ״ הוא ענה והיה ניראה שהוא ממש דאג .״ מה עשיתה שאבא שלך יכול ליכעוס עלייך ?״ הוא ענה ובלי להיתבלבל סיפר לי את כל הסיפור ״ היום בבית הספר הלכתי למורה שלי למתמטיקה שאלתי אותה משהו וחברי לכיתה שמעו אותי לא נכון וחשבו שיש לי רגשות כלפיה ושאני הצאתי לה לצאת לסרט. את בכיתה יא׳ ואת בת את לא תביני את הכעס שהיה בתוכי כי למרות שאני רק יב׳ והיא כבר ניראת בת 26 הם חשבו שאני דלוק עליה … אז צעקתיי עליהם והם אמרו שכדי להוכיח שאני לא דלוק עליה אני צריך לעשות משהו מגעיל בישבילה וזה יוכיח שאין לי רגשות כלפיה ״ הוא הפסיק והרכין את הראש והתחיל להיתעסק בדשא ואנחנו יושבים עליו ״ נו ואתה עשיתה לה את הדבר המגעיל הזה שהם ביקשו ?״ הוא שוב היסתכל לאופק ואז עליי
״לצערי כן , אני שמתי דבק על הכיסא שלה ואז כשהיא היא היתיישבה היא הרגישה משהו לא נעים וניסתה לקום וכשקמה פיסת החצאית שלה הייתה על הכיסא וראו לה את התחתונים ״ אני התחלתי לגחך אבל הוא היה ניראה כל כך רציני שהפסקתי ״ אבל באמת נידלקתה עליה ?״ הוא היסתכל עליי ״ לא אני דלוק על מישהי אחרת״. ״אבל איך גילו שזה אתה ?״ הוא הפנה את מבטו ״ הם תישאלו את ילדי הכיתה והם הלשינו עליי ועכשיו צריכים להשהות אותי או אולי ביכלל יעיפו אותי מהבית ספר ״ היסתכלתי עליו והרגשתי צביטה קטנה כי אני לא רוצה שהוא יעזוב זאת האפשרות היחידה שאני יראה אותו כל יום ולא כל כמה פעמים בשנה ושגם זה לא בטוח .
״בוא איתי לאבא שלך ואתה תסביר לו מה קרה ואני יהיה ליידך כך שבטוח הוא ירסן את הכעס לו כלפייך ״ אמרתי לו כדי לעודד ״ הרי לשבת כאן לתמיד לא יעזור לאף אחד הריי אי אפשר להריץ את הזמן לאחור אי אפשר לשנות מה שקרה ואם כבר עשיתה משהו רע תתקן אותו ותתחיל עם אבא שלך ״ לשימחתי הוא קם ולקח לי את היד ״ מה הייתי עושה בילעדייך ?!״ והתחלנו ללכת לבית שלו , חזרתי למציאות כשרוסלן צעק לי ״ היי אלין תיסתובבי אני רוצה לצאת ״.
הכנתי לו סנדוויצ׳ עם ריבה כמו שאני אכלתי ונתתי לו לאכול והוא חייך ״ מה הייתי עושה בילעדייך ?!״ אני צחקתי לא כי זה מצחיק אלא כי הוא באמת לא היה מצליח להיסתדר בילעדי אני החברה האחות ואמא שכעת אין לו ואני לוקחת על האחריות שלי לטפל בו כמה שאני יכולה .