אהבה מבודדת 3> חלק 2

״ בואי נלך לטייל קצת באי אולי נימצא מקומות נוחים יותר להיתמקם או שסתם נתחיל להיתמצא במקום הזה ״ , היסתכלתי לעבר העצים והרגשתי עיקצוץ קטן שאומר שאני חייבת להיכנס לשם הרגשתי מן היתרגשות כאילו אני מתחילה מסע אבל אני לא מתחילה אותו עכשיו אני התחלתי אותו עם רוסלן כאשר ראינו את היאכטה מיתפוצצת .
״ או שלפי מה שאני רואה את לא רוצה לנסות לגלות עוד על האי הזה ״ הוא אומר ופרצופו סורק את הפנים שלי לקבל קמצוץ מידע על מה אני חושבת ״ מה ניראלך ?! אני מתה לגלות את האי הזה ! בואו ניקרא לזה המסע של אלין ורוסלן ביערות המיסתוריים ״ שנינו צחקנו ולקחנו מים קצת אוכל והתחלנו ללכת .
״ווואו ״ זאת התגובה היחידה שהייתה לי כשהתחלנו ללכת ,ראינו מלא עצים גבוהים ומדהימים שלא רואים בכל מקום יש פרחים מגניבים שאוכלים חרקים או כל מה שזז לידם הם פותחים את העלים ובולעים אותו לצערי לא היה לי ספר כדי ליבדוק איך קוראים לו אבל ראיתי כאלה רק בסרטים כל כך היתלהבתי מהם ! הגענו למקום כלשהו באמצע שום מקום ומצאנו מערה אבל היא הייתה מסריחה מאוד כך שהחלטנו לוותר על הרעיון לישון שם .
קצת אחרי המערה ראינו מפל מדהים ויפיפה כחול ירוק וצלול וניראה מושלם כאשר קרני האור מיבעד לעצים חודרים לתוכו , רוסלן הוריד חולצה וקפץ למים ולא ראיתי אותו התחלתי להילחץ ״ רוסלן ! רוסלן ! איפה אתה ?! ״ צעקתי ואז ראיתי אותו מוציא את הראש ״ בואי כבר ! המים נהדרים !״ הורדתי חולצה ומיכנסיים וקפצתי למים , לעומת הים המים היו נעימים לא קרים מדיי . ואז רוסלן הגיח מולי והיה ממש קרוב אליי והרחתי ריח של ננה ,״ יש לך ריח של ננה מהפה ״ צחקתי ״ אני יודע ראיתי ננה בדרך וקטפתי קצת ואכלתי ״ דחפתי אותו קצת לאחור ״ מה ?! ולא נתתה לי קצת ?״ הוא היסתכל לעבר התיקים שלנו והבנתי שהוא כרגיל השאיר לי קצת ״ סליחה ״ הוא חייך ״ זה בסדר גמור אני ביכלל הייתי מטביע אותך במיים אם לא היית נותנת לי ננה ״ צחקנו ״ וואי נתתה לי רעיון מעולה ״ וקפצתי עליו וצללנו לתוך המים .
הוא התחיל לישחות לעבר מקום עמוק יותר ואני אחריו למרות שפחדתי , המשכנו ומצאנו את עצמנו בתוך מערה מעל למים לפי הניראה היא מערת נטיפים יש חור מעל למערה עגול כאילו מותאם לאור ירח ויש קצת חול על הריצפה אבל המערה לא גדולה רוחבה כרוחב של מכונית סטנדרטית ואורכה כאורך של מכונית סטנדרטית , היא יפייפיה והמים נראים צלולים עוד יותר במערה ונשמעות ברקע טיפות שנופלות מהקיר אל המים .״ וואו מדהים פה ״ אמרתי והד קטן אמר כמוני , ״ בואי נהפוך את זה למקום הסודי שלנו ״,״ אתה יודע שזה בכל מיקרה שלנו כי רק אנחנו על האי הזה …״ יצאנו מהמים וניכנסנו לתוך המערה ונישענו על הקיר הוא החזיק לי את המותן ואמר ״ את יודעת בסופו של דבר המקום הזה מתאים לי , אני ואת במקום שאף אחד לא יכול לימצוא אתנו ״ , הרסתי לצערי את הרגע כי הייתי מטומטמת ״ התיקים שלנו רוסלן הם בחוץ !״
״ תרגעי מי כבר יכול לקחת אותם ?״ ״ אני יודעת שאף אחד אבל בוא נחזור למחוץ למערה בסדר ?נחזור לפה מאוחר יותר ״ הוא היה ניראה מאוכזב אבל אני לא יכולה לגלות לו את הסוד שלי ,כי ביינתיים הוא רק שלי .
חזרנו דרך שחייה והכל נישאר כמו שהיה לא נגוע …״רגועה עכשיו ?״ שאל בנימה טיפה עוקצנית ״ עכשיו כן קודם לא ממש ״ עניתי לו באותה נימה וכאשר הבין שזה טיפה עיצבן אותי הוא אחז בכתפיים שלי וטילטל אותי קלות ״ את מבינה שאני כאן תמיד בישבילך ? אני לעולם לא יעזוב אותך ואני לעולם לא רוצה ליפגוע בך את חשובה לי ״ יצאתי מאחיזתו ופשוט חיבקתי אותו כי הייתי צריכה את החיבוק הזה המון זמן ליפני .
״דרך אגב הבגד ים התכלת היפה שלך ממש מתאים לאווירה ״ הוא ניסה להקל על האווירה המתוחה צחקתי ״ מה הקשר ?״ הוא היסתכל עליי וסרק את עייני ״ תביני שאת תמיד יפה לא משנה באיזה מצב את ״ . הוא באמת גרם לי להסמיק וכאשר ראה את זה הוא נתן לי נשיקה על הלחי והמשכנו ללכת , הלכנו ומצאנו את עצמנו במקום שלנו מחוץ ליער כניראה שרוסלן ניסה להחזיר אותנו לחוף.
היסתכלתי לשמים וראיתי שהם ניצבעו לאפור ״ סופה מיתקרבת ״ אמר רוסלן כאילו קרא את מחשבותי ,״ מה צריך לעשות ? אולי נדליק אש?״ הוא צחק ״ מים מכבים אש הגשם יכבה את האש שלנו ״ הבנתי כמה מטומטמת אני ״ אז מה צריך לעשות ?״ הוא היסתכל לעבר הסירה ״ אנחנו צריכים להוציא לשם שינוי את המים מהסירה אחרת ניתבע בזמן שנישן ״
בהתחלה חשבתי שהוא ציני אבל הוא באמת הלך והתחיל להפוך את הסירה וישר קמתי לעזור לו ״ ואז אנחנו ניקח את שתי התיקים שלנו ונשים אותם ככריות וניקח את הסירה למיתחת העצים כך שכמויות המים שיפלו עלינו יפחתו , ואז כשיתחיל הגשם נכסה את עצמנו בשמיכות ניצטרך להיתכסות בשתי סמיכות כך שאנחנו נישן מאוד קרוב אחד לשניה כדי לא ליקפוא מקור״ הוא חייך ״ אבל את בינתיים תדליקי אש כדי שהיא תיתכבה רק כשיתחיל הגשם ושלא יהיה לנו בינתיים קר ״ .
עשיתי בדיוק מה שהוא אמר לקחתי מצית והדלקתי את האש , ניהיה ממש נעים , לא רציתי שיתחיל גשם ושיהיה קר גם ככה קשה לנו על האי הזה וליקפוא מקור זאת לא הדרך בה רציתי למות.
ובאמת לאחר זמן לא ארוך התחיל לרדת גשם ודבקנו בתוכנית של רוסלן והיא באמת הייתה תוכנית טובה כי לשם שינוי לא היה לי קר , כי לא היה לי מים בגב שכל הזמן הפריע לי ורוסלן שכב ליידי וחיבק אותי חזק והקרין חום ומעליי היו שתי שמיכות שבאמת עזרו מאוד כי לא היתרטבתי.
״ לילה טוב וחלומות פז ״ הוא ייחל לי ״ גם לך ״ אמרתי בפיהוק קטן שנהפך לענק בהדרגה , הוא חיבק אותי חזק יותר ונתן לי נשיקה, כשהיתהפכתי לצד השני כשהגב שלי אליו ונירדמתי .
היה לי חלום מוזר זה היה קשור לרוסלן ,ולסוד שלי . רוסלן רץ לעבר לחוף ומישהי רצה אחריו אבל אני לא מצליחה לזהות אותה , הוא קופץ לתוך המים וניכנס למערה ,בדיוק אותה מערה כמו שהיינו היום והוא ניכנס אליה והוא התחיל להיטלטל כמו בסירה שאני והוא היינו בה ופיתאום הוא ועוד מישהי שגם עכשיו לא הצלחתי לזהות אותה נפלו לתוך האדמה ורוסלן צעק ״ אני לא יכול להיות פה יש לי פחד ממקומות כאלה תוציאו אותי!״ ,הילדה נעלמה והוא נישאר לבד ואז אבא שלו ואמא שלו מוציאים אותו ביחד ״ אל תידאג חמודי אנחנו תמיד כאן איתך ״ הם אמרו לו בליווי נשיקה ונעלמו . ואז אני ניכנסתי לתמונה , הוא הלך לסירה ואני הייתי שם והתמנה היתעמעמה לצבע לבן ורק אני והוא היינו בחלום ״ אני חיכיתי לך המון זמן עד שהגעת כבר תיראה מה קרה ״ ואני מראה לו את ההיתפוצצות של הספינה את ההגעה שלנו לאי ואת זמן ההווה ואנחנו ישנים כעת כפיות בזמן שיורד גשם זלעפות . ״ אני באמת שניסיתי להגיע מוקדם יותר אבל לא נתת לי ״ בהתחלה אני הייתי מבולבלת למה הוא מיתכוון אבל אני בחלום ניראתי קשוחה ושמבינה כל מילה אבל לא מיתכוונת ליסלוח לו ״ לגלות לך את הסוד שלי מסכן הכל כי אני לא מוכנה ליסמוך עליך עד כדי כך שתדע את הדבר הכי מפדך שלי ״ אמרתי בקול קשוח אבל מודאג ״ אנחנו ישנים כפיות יש לנו את אותו אובדן ואנחנו על אי לבד ראיתי אותך חצי ערומה ואת אותי ואת עדיין לא בוטחת בי ? אנחנו חבריי ילדות בבקשה גלי לי אותו ״ הוא היתחננן אבל סירבתי ואז הכל היתעמעם.
שמעתי את רחש השמיכה וקמתי רוסלן נעמד היתמתח והיה ניראה שהשמים כחולים ונהדרים, אבל עדיין החלום מפריע לי למרות שהוא מטופש. יש בו משהו אני לא באמת עד כדי כך בוטחת בו כדי לגלות לו את הסוד שלי …
״ אני הולכת למפל שהיינו שם בסדר ?״ ״ חכי שנייה אני גם בא אני לא רוצה שתלכי לאיבוד ״ . התחלנו ללכת ולאחר דקות ספורות הגענו , הוא שוב הוריד חולצה וקפץ למיים ואני ממש רציתי להיקלח אז הורדתי רק את המיכנס וקפצתי למים . אני שחתי במעגלים שחיתי ואז החלטתי להיכנס למערה והוא ישב שם וחייך כשיצאתי מהמים ״ למה את לא הורדת את החולצה ?קר לך ?״ ״ לא פשוט ממש רציתי ליקפוץ אז קפצתי עם החולצה גם ״ חייכתי והורדתי את החולצה ושיפשפתי אותה קצת במיים לנקות אותה קצת ,״למה כל כך רצית לצאת מהמערה הזאת אתמול כי זה שהתיקים בחוץ לא היה תרוץ הכי טוב ״
במיקרה הזה לא היה לי לאן ללכת אז נישענתי על הקיר ולאט לאט ירדתי עד למצב ישיבה ,״ זה היה הסוד שלי ״ אמרתי בכבדות כאילו מישהו ניפטר ״היה?״ הוא גיחך ״ כן כי עכשיו אני יספר לך אותו , אני נילחצת ממך ״
״ באמת ? מה עשיתי ? את יודעת אני לא יאנוס אותך בלילה … טוב רק אם תרצי ״ הוא צחק ודחפתי אותו קצת ״כי אני לא יודעת אולי יש לי משהו כלפיך …״ והיסתכלתי לריצפה והוא הרים לי את הסנטר והיסתכלתי עליו לתוך עיניו היפות ״ את לא צריכה להסתיר רגשות ממני בימיוחד כשאנחנו על אי בודד ואנחנו לבד״ , ושוב חזרה לי ההרגשה הזאת אבל הדחקתי אותה ולא נתתי לה להמשיך…
״אני עושה מה שאתה עושה ״ הוא מיסתכל עליי במבט חודר ״מה זאת אומרת עושה מה שאני עושה ? ״ הוא גיחך ״ את חושבת שאני מסתיר דברים ?״ לרגע היתביישתי ,כי הבנאדם האחרון שאני צריכה לחשוב עליו שהוא מסתיר דברים זה הוא .
״טוב תקשיב אני ממש עייפה וכן אני די רוצה לחמוק מהשיחה הזאת כי אני לא רוצה לדעת לאן היא תגיע ולא ניראלי שהיא תגיע רחוק !״ אמרתי את הסוף המישפט די בקול והעלתי את מבטי החודר מהעיינים של רוסלן לעצים הגבוהים והיפים וראיתי שכבר השקיעה ושצריך לחזור למקום שלנו , חה זה די מצחיק לחשוב שהתחלתי להיתרגל לאי הזה שכבר התחלתי ליקרוא בשמות מקומות שראיתי לדוגמא האזור בו היו את הפרחים הקטלניים זה אזור קטלני (רוסלן עזר לי ליבחור את השם הזה) והמקום עם העצים הגבוהים קראתי היי (גבוה באנגלית ) והמקום עם המפל הקטן והמערה קראתי המקום הסודי של רוסלן ושל אלין (רוסלן קרא לו ככה ולא חשבתי על שם אחר שיכול ליתפוס את המקום של השם המקורי ).
״ טוב אלין , תיתלבשי מהר ואנחנו נגיע למקום שלנו הכי מהר שאפשר ״ הוא אמר בלי שום נימה בלי שום מבט אליי כאילו הוא אמר את זה למישהו אחר מישהו דימיוני שעומד מאחורי ושאני סתם רוח בילתי ניראת , אבל העדפתי את זה מאשר את המבט החודר קודם לכן.
בדרך הייתה שתיקה מביכה ,לא ידעתי מה להגיד שהוא לא יכעס עליי .
אבל מה שאמרתי אמרתי ואני לא מיצטערת על זה כי אני כן מרגישה שהוא מסתיר משהו ואני הולכת לגלות מה הוא .