אבא , או אימא ?

ראיתי את הדמעות בעיניה , הרגשתי את הכאב שכואב לה , זה כואב לה אני ידעתי אך הסתרת את זה ממני כול הזמן הזה ?! את היית חייבת לספר לי , למה לא סיפרת לאף אחד , למה את נתת לי להרגיש שהכול בעולם שלי זהב , למה את לא מבינה שזה כואב לי יותר , 
אבא לא חוזר , השעה מאוחרת את מהבוקר עובדת כול כך קשה , 
את מנסה הכי טוב שרק אפשר בשבילנו בשביל שיהיה לנו טוב , 
אבל את לא מבינה שזה כואב לי , 
שאת עצובה אימא אני לא יכולה לראות בעינים שלך את הדמעות זה כואב לי מאוד , אימא את הכי חשובה לי את כול הנשמה שלי את החיים שלך נתת לי את כול כולך , אימא בבקשה ממך אל תשברי לפחות לא בשבילי , 
כול השנים האלה שאת היית מחכה לו היא אפילו לא היה בא , את חשבת שעם כול הרועה הזה ואולי טוב ואולי רע את חשבת שאני שמחה לא זה זיוף מוחלט זה לא חיוך זה עצב , הלב שלי מועק אני מרגישה חלולה כאילו לקחו את ליבי ושברו אותי לרסיסים , 
אימא למה שתקת כול השנים ,?
בשביל הכבוד שלנו של המשפחה ?!
בשביל שאני ירגיש שהכול בסדר ?! 
אבל זה לא בסדר אז למה לעולם לא סיפרת לי ??? למההה 
את יודעת שעכשיו זה עוד יותר כואב לי אבא אלך הוא עזב אותי לבד מול כולם , מול כול העולם , אני כבר חסרת כוחות אבל בשבילך אימא אני תמיד חזקה מבחוץ אבל מיביפנים אני ניתנת לשברים חתוכים , את אוהבה עלי אימא יקרה שלי 
אבא לא יחזור , הוא חי לו לבד , 
כבר כמה שנים טובות ואת הסתרת את זה ממני בכול השנים הבאות , 
אני לא בטוחה שעל זה אני יכולה לך לסלוח אבל את יודעת בשבילי את תמיד היית האחת , אני מצטערת על השנים האלה שלא הבנתי , מצטערת שתמיד חשבתי שאת נגדי , מצטערת על זה שאף פעם לא הקשבתי לליבי , 
ועכשיו אחרי כול השנים , שאולי זה כבר מאוחר מידי אני שבה לבית , בית ילדותי אולי לא כמו האווירה שהייתה אבל זהו המקום שגדלתי בו והריח שלך נישאר בו
, אוהבת ביתך ,