על אדמת פולין, שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון. על חומות עיר דוד – תלינו תקוותנו, כי שם ביקשו שובינו לשבור את נפשנו – ותוללינו אימה אבדו צלם אנוש, […]
לכבוד יום ההולדת השישי שלי, קיבלתי כוכב. והוא היה יפה הכוכב, בצבע האהוב עלי, צהוב. כמו השמש. קראתי לו ג'וד, כי זה מה שאמא אמרה שכתוב עליו. היא אמרה לי, […]
בס"ד היה היו אבא ואמא היה להם ילד קטן וחמוד. הייתה גם ילדה וגם זוג תאומים. היה היו להם פעם חיים מאושרים. היה היה איש אכזר ורע. היו לו המוני […]
מדי שנה אני ממעיט לחשוב מעבר למה שאני אמור לדעת על השואה. עד לפני כמה זמן, ידעתי את הבסיס של כל תקופת השואה ולפניה. ממש יכולתי לתאר רק במשפט אחד […]
בכול פעם שיום השואה מגיע … אני לא מרגישה את אותו כאב בו היהודים עברו את יום השואה הכל כך נורא, אמנם אני מבינה את הכאב שהם עברו, אבל יש […]
רואים רק עיניים, שום דבר מעבר. מעניין תהיתי לעצמי בשעה שראיתי את שיירת האנשים ההולכים בצעדה המונית אל הלא נודע. לאן כולם הולכים? הסקרנות גברה עליי ונצמדתי אל השיירה. דממה […]
למען ידע דור אחרון הנה הם הגיעו שוב. ימי האבל של החברה הישראלית. שבוע ימים המתחיל ביום הזיכרון לשואה לגבורה ונחתם בחגיגות יום העצמאות ברחבי המדינה. בתקופה זו תמיד מנשבת […]
בס"ד "רוץ קדימה מהר! עכשיו!! אל תסתכל לאחור!" "אמא, אני…" " לא עכשיו, מנדי! רוץ!!" הוא נשאר נטוע על עמדו. " מנדי, חמוד, אנחנו נדבר אחר כך. עכשיו רוץ!" הדמעות […]
שקט. שקט בכל מקום, בכל פינה, מהדהד בכל צעד. נמצא בכל מחשבה. מין שקט מוזר שמפלח את האוזניים, שלא נותן שלווה או משרה רוגע. השקט הוא אבסורדי, הרי אני בלב […]
הלילה יורד, השמיים האפורים מתחלפים בצבע שחור כהה שלא ניתן להסבירו. אותם שמיים שאני עתה בוהה בהם, מדמיין ששרה מסתכלת על הכוכבים כמותי, מדמיינת אותנו נפגשים לאחר סיום הטרור הזה. […]
בדיוק לפני שעמדתי להירדם האוטובוס הארור נעצר. המדריכה קראה לכולנו לרדת למטה, כי הסיור תכף מתחיל. " אני לא מרגישה את הגב", יללתי לעבר לורן, החברה הכי טובה שלי שבמקרה […]
בס"ד שלום לך, ארץ קדושה ואהובה, זאת אני, חנה'לה שלך. כשהשמש תסיים לשקוע אני אהיה בת שתיים עשרה, תאחלי לי מזל טוב? יש לי משפחה. אבא ואמא, אחים ואחיות. אבל […]
הסבל הזה,הסבל הזה שהם עברו הוא בלתי נתפס. הנאצים האלה הרגו מבוגרים זקנים ולילדים,בלי רחמים,כל מי שהיה יהודי סבל באותה תקופה מאוד. שישה מיליון יהודים מתו בשואה. אימהות ראו את […]
"אני כל הזמן מדמיינת אותו מצמיד לי אקדח לראש, אני מתה. אני כל הזמן חושבת איך הוא הצמיד לאמא שלה אקדח לראש והיא לא כאן. אני כל הזמן חושבת מה […]
מספר על היד, זה מה שאני זוכרת. תדמייני לך עולם, שבו לא רוצים שתהיי קיימת. תדמייני לך עולם, שבו כולם שונאים אותך שנאת חינם. תדמייני לך, שאין את שומעת את […]
ש ו א ה. המילה שואה היא ואיומה, המילה שואה היא צרה ואסון נורא. אך אם נפרק אותה, מעניין מה נמצא. , שלוש אותיות ראשונות הן- שוא, האם ל-שוא קיבל […]
ביום הזה, אני עומדת, לאחר 10 שנים ממותה של אימי וקוראת, קוראת לכם את העמוד האחרון מהיומן של אימי. מאז, היא לא העזה לגעת בעיפרון, לא העזה לכתוב. "זה היה […]
. כל כך עצוב שבא לצחוק מאז שאני זוכר את עצמי, כילד ואחר כך כנער למדנו על השואה ועל מה שהוללו הנאצים ליהודים. משפט כמו " לזכור ואף פעם לא […]
רצתי, ברחתי מהם. לא רציתי לעזוב אבל הייתי חייב, רציתי לחיות. מצאתי מקום להתחבא בו; מאחורי סלע גדול בשולי היער. התיישבתי וניסיתי להסדיר את הנשימה שלי. הזכרונות הציפו אותי, ואיתם […]
(תקראו קודם את רציתי להוסיף!!!) אבא שלי לא האמין לי. הוא, כמו רבים אחרים, לא רצה לשמוע. ״יש לנו כסף, שורשים וכוח,״ הוא היה אומר לי, ״לא דבר ולא חצי […]
"דוקטור! דוקטור" קראתי, "תסתום את הפה שלך" יאנק אמר. לשירה שישנה לידי היו דמעות בעיניים מסכנה הא מפחדת… הדוקטור נכנס והעיף מעליי את יוסק, "מה קרה יוסק?" שאל יאנוש, "הוא […]
\"מאיה! רוצי! מאיה תברחי הם באים!\" צעקתי למאיה בזמן שברחתי מהנאצים. אני ומאיה נשארנו לבד, אחרי שהנאצים לקחו את אמא לגטו, ואת אבא למחנות עבודה, אני ומאיה הצלחנו לברוח, הסתתרנו […]
את בוכה, כה שקטה, כמעט לא כאן, כמעט לא שם. את בוכה, כה עצובה, דמעותייך שקופות וקולך נעלם. את בוכה, בין קירות אפורים, בכלובים, בתאים. בין צרחות לתפילות, בין אמונות, […]
"אני לא יכול." הוא אומר בלחש חירשי המראה שגם לו זה כואב. עיניו נוצצות ועל שיערו השחור כפחם נחים כמה פתיתי שלג המרהיבים ביופים. גופו העטוף במעיל שחור וארוך בהחלט […]
קשה להיות ילד, ההורים לא נותנים לך מנוח, תמיד חושבים שאתה קטן מדי בשביל להיות לבד או לקבל אחראיות, ועכשיו שכולם חיים בפחד תמידי אני אפילו לא יכול ללכת לשחק […]
לפני הרבה שנים גר מלך רשע ואנשיו הרעים החליטו לבנות בשבילו ארמון. מפואר לעם לא היה אוכל, ומים בגלל שהמלך היה רשע. לא היה כסף בגלל שהמלך השקיע בארמון. בסכום […]
"את יכולה להאמין שאימא חסכה כסף לבית הספר?" שאלה לזלי בקול דק. "אני לא יכולה להאמין," רטנה אחותה, נואל. "אימא אוהבת להשקיע את הכסף בעצמה." לזלי קדה קידה קטנה מול […]
הייתי שם, בארץ רחוקה, שכולה בתים לבנים, חופים צחים ונופי טבע עוצרי נשימה. והייתי שם כשחיילים במדים פלשו אליה וטימאו את עדינותה. הייתי שם לראות משפחה מתפצלת ומתפזרת. הייתי שם […]
ידיה המחוספסות והרועדות ליטפו את לחיי הזעטוטה ברוך. "ילדה שלי…" האישה לחשה בקול מהול בצער. "ילדה אהובה שלי.." בת ה-3 הביטה באימה בעיניים גדולות וירוקות כדשא, ירוקות כעיניי אביה. היא […]
אני חושב שזו הייתה הפעם האחרונה שראיתי את יוסף,את אבא,את אימא. זה היה בבוקר יום שישי,אימא הייתה במטבח ואבא חזר מהעבודה. היו דפיקות בדלת וחשבנו שזה יוסף, אחי הגדול שחזר […]
