*
כל החברים מהכיתה הביטו בי כשהלכתי וידי אחוזת מזוודה
והם קראו לי בשמות
כאילו הוא לא העתיק ממני לפני שבוע
וכאילו היא לא התלחשה איתי בהפסקה
וכאילו הם לא שרו לצידי במקהלה
וכאילו הן לא צהלו איתי כשהמורה חלתה
והם לא צעקו כשירו באבא שלי מחוץ לחנות הנעליים שלו
זאת הייתה אני שצעקה
הם לא צעקו בכלל
אבל עכשיו הם צועקים
והם קוראים לי בשמות
המזוודה בידיי, אנחנו בורחות
תגובות (2)
וואי ממש רואים שזה מה מבפנים עם המון רגש. כתיבה מדהימה!
ממש עצוב, אני גם איבדתי אבא..
מדהים!
הצטמררתי ממה שכתבת ברציתי להוסיף ואני חושבת שאת צריכה לחבר את זה איכשהו לקטע.
מדהים! מאוד אהבתי והכתיבה טובה.
מדרגת 5