שזה לא יקרה שוב
"אני כל הזמן מדמיינת אותו מצמיד לי אקדח לראש, אני מתה.
אני כל הזמן חושבת איך הוא הצמיד לאמא שלה אקדח לראש והיא לא כאן.
אני כל הזמן חושבת מה היה קורא אם סבתא לא הרגישה שזה בא, לא הייתה מצליחה לברוח.
אני חושבת על זה שלאמא שלה היו יכולים להיות נינים.
אני חושבת שעוד הייתי יכולה לפגוש את אחיות שלה את אמא שלה שנספו בפולין" אני עוצמת עיינים לעוד שניה אחת.
"ומה את מדמיינת עכשיו?" הוא שואל.
"את גופתי על הרצפה, ואני דואגת, שזה לא יקרה שוב"
תגובות (1)
רציתי לומר לך שחזרתי אחרי הרבה זמן והתחלתי לכתוב סיפור חדש. אשמח שתקראי.