ריקוד על דם בשלג

"בהתחלה היו גזרות ;
היהודים חייבים לעבוד מגיל 14 עד גיל 65 .
היהודים מחויבים ללבוש תלאי צהוב על כל מקום בולט .
היהודים מחויבים לסמן את חנויותיהם ואת רכושם .
נאסר על יהודים להחזיק במקלטי רדיו , הוטל עליהם עוצר משעות הערב עד עלות השחר .
חוקי נירברג* חלו עליהם .

ומשפחתי ואני : אמא חווה , אבא יהושע , אח אלכסנדר ואני שרה .
היינו מאוד דומיננטיים אצלנו בשכונה , והגרמנים ידעו את זה ,
אנחנו היינו הראשונים להיות מפונים מביתם כדי להראות לאחרים כמה הם יותר טובים מאיתנו .
לא לקחנו הרבה , רק כמה דברים חשובים ובגדים חמים .
עלינו על המשאית ונסענו לגטו ורשה .
כשהגענו הכל קרה מהר ; הגרמנים דחפו אותנו במעלה הבניין הלבן והרעוע , והכניסו אותנו לאחד מהחדרים , אבא אמר לא להילחץ . וישר הוא סידר לנו מין חדר קטן . זה היה מאוד נחמד .
אבל אחרי כמה ימים כבר הגטו היה מלא עד אפס מקום ואנשים המשיכו להגיע .
אחי הקטן אלכסנדר לא היה רגיל לעוני ולרעב . הוא בכה כמעט כל הזמן , אז כשאבא היה יוצא לעבודה אני הייתי מעסיקה את אלכסנדר .
יום אחד האס אס* חסמו את הגטו ולא היינו יכולים לצאת זה היה לא נוח בעליל . אבל הסתדרנו עד ש."