ריקוד על דם בשלג – ניצוץ של דאגה

"נפלתי והרגשתי כאב חד בכף הרגל – נתפס לי השריר , נאנקתי בכאב ואף אחד לא בא לעזרתי ; אנה הסתכלה בדאגה
פליגאה צפתה באירוע כמו בסרט
הבכירים חיכו שאקום
וולפריק , וולפריק התכוון לבוא לעזרתי אך נעצר בידי האיש שעמד לידו , אולי אבא שלו .
"קומי! ,רקדי !" צעקו לי , ניסיתי באמת אבל לא יכולתי
שמעתי צעדים…..אקדח נשלף…..אקדח נטען…. חיכיתי למשמע הירייה…..עצמתי את עיני , אך במקום להרגיש כאב " עצור!" נשמע קול , הכרתי אותו אבל לא הצלחתי להיזכר
עוד צעדים , הכל שקט .
פקחתי את עיני בזהירות וראיתי את היטלר בכבודו ובעצמו עומד מעלי ולצידו חייל .
"את !" הוא הצביעה על פליגאה " קחי אותה למרפאה ותסתכלי מה הבעיה שלה !" הוא פקד ופליגאה התקרבה אלי ומשכה אותי על רגלי ללא רחמים , זה כאב
כשהתכוונתי לצאת מן החדר הסתכלתי על היטלר בשנית ואני יכולה להישבע !
ראיתי ניצוץ של דאגה בעיניו של היטלר. "