ריקוד על דם בשלג – זיכרונות

"החלטתי שלא לרקוד ביום שלאחר מכן ,. זה היה יום אבל , כשישבתי בביתי נזכרתי בפעם הראשונה שהיא דיברה אלי : זה היה כשישבתי על הגג של הבניין בו גרנו מסתכלת על הגטו ועל האנשים הרזים , היא פשוט התיישבה לצידי " על מה את רוקדת ?" היא שאלה " על חוזק " עניתי.
וכך המשכנו בכל ערב אחרי שרקדתי ;
"על מה את רוקדת ?"
"על אהבה "
"על מה את רוקדת ?"
" על אור ולילה "
וכך המשכנו , היא שואלת ואני עונה ; פעם על כך ופעם על כך,
"על מה את רוקדת " היא שאלה אחרי שלקחו את אביה למחנות
"על משפחה " עניתי והיא נשכבה על רגלי ובכתה …. ועכשיו אני בכיתי , נשכבתי על הגג המלוכלך ודמיינתי אותה שואלת :
" על מה את רוקדת ?"
" על דמך הזורם בשלג ".