פתאום ביום אביב -פרק שישי
יצאנו החוצה..היד להטה מרוב כאב .. השלג התחיל לרדת ושלג כבד .. לפתע דמות מוכרת יושבת מכווצת על השלג .זו הייתה אמא!
"אמא"רצתי אליה
"ילדות שלי!"רצה אלינו
"אמא..ג'ורג נפטר .. וגם אבא נהרג "בכיתי
"כמה נורא !"התחילה לבכות בצרחות קשות חיבקתי את אמא
"הנאצים הרגו את אבא ..הם הוציאו אותו מהבור וירו בו"בכיתי
"תני לי את דיאנה ובואו נחפש מקום להתחבא"בכתה אמא
"אני רוצה הביתה ,אני רוצה את אבא וג'ורג' "הדמעות לא נגמרו ורק גברו
"גם אני רוצה את אמא שלי"בכתה מדלן
"בואו ילדות שלי בואו.."חיבקה אותנו חזק "אני אשמור עליכן ילדות קטנות שלי".קר כל כך היה..חיבוקה של אמא מעט חימם אבל לא מספיק .. נרגענו בזרעותיה החמות של אמא..
"אמא מזל שאת פה "אמרתי לה
"מזל שאת פה ..לולא היית כאן מי היה שומר גם על דיאנה .."אמרה והתחלנו ללכת לחפש מחבוא חדש..
לפתע היא הסתכלה לאחור וראתה את עגלת המתים הנוסעת שוב ושוב בגטו ועליה מאות יהודים … ופתאום זיהתה את גופתו של אבא..
"בראיין"..צעקה ובכתה ורצה אחרי העגלה ..
"אמא עצרי !!"צעקתי לה ידעתי שזה לא ייגמר בטוב..
"מה עשיתים לו נאצים !!"צרחה עליהם .הנאצים תפסו אותה בכוח והעלו אותה על עגלה שמסיעה יהודים ל"מחנות עבודה " הכו אותה בגופה..אמא המשיכה וקיללה אותם עד שנשבר להם ממנה .. העיפו אותה על השלג וירו בה חמש יריות בחזה ..
"אמא…אמא.."רצתי בוכה
"ילדה שלי לכי מכאן מהר..שמרי על דיאנה ..שמרי עלייך ..אני אוהבת אותך ילדה שלי..תמיד אוהב גם מלמעלה .."אמרה ובוקשי כבר נשמה
"לא אמא לא !!"תחיי בבקשה בבקשה !!"בכיתי
"קחי את הבדים והצעיפים ממני ואת השרשרת שלי ענדי אותה זאת תהיה המזכרת.".אמרה ונפטרה ..הורדתי ממנה את השרשרת הבדים והצעיפים..נשארנו רק אני מדלן ואחותי דיאנה.. מחפשות מקום להסתתר בו .. הגענו למין סמטה ..הלילה ירד והקור גבר.. ישנו מחובקות ..העדפתי למות כבר לא ראיתי שום תקווה בחיי.. בקרוב אהייה בת 11 .. ואיזה חיים נוראיים קיבלנו..
בבוקר שמענו…
תגובות (1)
תמשיכי