עוגייה חמה [לא סיפור אמיתי]

MayWriter 27/01/2013 746 צפיות אין תגובות
]:

"אקציה!" קרא קול. אני ואחותי הן היחידות שהצליחו להסתתר. אמא ואבא כבר נלקחו. ברחנו אני ואחותי הקטנה למסתור. שמעתי קולות של אנשים צועקים, ילדים בוכים… חנקתי את הדמעות. אחרי כמה דקות אמרתי בשקט לאחותי: "זהו. אפשר לצאת." יצאנו אני והיא מהמחבוא, אבל נאצי התנפל עלינו.. הבנתי שאנחנו בדרך למחנות ההשמדה. אחותי כמעט פרצה בבכי, אבל היא שמרה את הדמעות בפנים. בכל מקרה… בין כל האנשים השרויים על הרצפה, הצלחתי לראות פתח. מרוב שלא אכלתי בימים אלו, אני יכולה לזחול. אבל… אנשים טובים נתנו לאחותי לאכול. והיא לא תוכל לעבור בפתח. אמרתי לאחותי: "מצטערת." ויצאתי מהפתח. היא הוציאה את ידה בשביל לתפוס אותי, היא צרחה ובכתה, אבל הרכבת המשיכה. אני נפלתי על השלג הרך. הרכבת הייתה רחוקה, אבל אפשר היה לראות בבירור את ידה של אחותי מחוץ לקרון. אחרי דקה קצרה נפלו 2 אנשים מהרכבת. רצתי אליהם. אחותי הייתה מביניהם. חיבקתי אותה. לידה היה תינוק קטן, שלמזלנו היה בחיים. הרמתי את התינוק. אחרי הליכה קצרה מצאנו כפר. הבנתי שזה כפר של נוצרים. הם היו מאוד נחמדים. בתינוק ובנו הם טיפלו. יום אחד, הגיעה אישה יהודייה לכפר. היא סיפרה שהיא ברחה מהנאצים… ושהם בדרך לכפר. אז אחד הגברים לקח אותנו למרתף [כולל האישה] והניח את התינוק בתוך עריסה ישנה. הוא סגר את דלת המרתף עם ארגזים כבדים. היה חלון קטן למעלה. אחותי ואני נעמדנו על כיסא רעוע שעמד בכל רגע להשבר. גיליתי שעוד 2 ילדות יהודיות מסתתרות. אחת מהן עמדה ליד החלון. פתחתי את החלון הקטן, וברגע שהנאצים לא שמו לב, הפלתי את הילדה ומשכתי אותה למרתף, והיא, לא צרחה. הנחתי אותה בשקט על יד הכיסא. היא התעקשה: "תצילו את אחותי!" עשיתי אותו דבר עם אחותה. הנאצים נעלמו מהמקום, ולא שמו לב ששני הילדות נעלמו. התינוק הרך, ששמו לא ידוע, האישה, ורה, קראה לו נחום. נחום התינוק החל לבכות. האיש הזיז את הארגזים ושמע את בכי התינוק. הורשינו כולנו לצאת. חייכתי. אשתו של האיש, הביאה לנו לאכול. אחת הילדות נעלמה. "איפה אחותי?!" שאלה זו שנשארה. אחותי הקטנה ואני הבחנו באנשים. הם כיוונו אלינו נשק. אחד מהם צעק: "כל היהודים, להרים ידיים ולבוא איתנו!" אף אחד לא הרים את ידו. הנאצים פשוט לקחו את כל מי שהיה בכפר. לאחר נסיעה ארוכה הגענו למחנות ההשמדה. נאצי אחד, שהיה טוב לב, התגלה כלא נאצי. הוא הביא לי בצק אפוי, מתוק ועגול. הוא היה חם. "זאת עוגייה. תאכלי אותה. תברחי." אמר האיש. אכלתי אותה. מאז…. ניצלתי מכל נאצי שבא אליי.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך