סיוט במלחמה פרק ד

רועי: אני שמח שיש לי עכשיו אותכם
כריסטופר : גם אני בכול צרה או בעיה תמיד תוכל לפנות אלי
רועי : תודה כריסטופר
אתה ממש נחמד
כריסטופר : אוקי שמח שאתה חושב זאת
מקווה שנסתדר
ונהיה חברים טובים
רועי : אדוארד קורא לך מלמטה
אתה מתכוון לרדת אליו
כריסטופר : כן
רוצה שנדבר טיפה מאוחר יותר
רועי : כן
כריסטופר : אני אוהב אותך רועי
כריסטופר ירד במורד המדרגות
ונעמד מולו
מול אדוארד
אדוארד: שלום
איך הבית שלי אהבת?
כריסטופר : כן מאוד
אתה באמת עוזר לי מאוד
אבל בבקשה אני רוצה שתבין
שאסור לך לנגוע בי
לאנוס אותי מבין
אדוארד: ברור
אני מבין אני לא אמור להתנהג כך
אבל אני לא יודע איך להפסיק
כריסטופר : תאמין לי יעריכו אותך הרבה יותר עם לא תאנוס
אתה יכול לתת לנו לעזור לך במטלות הבית כמו בישול וניקיון
אין לי בעיה לעזור
אבל אל תאנוס אותי ואת האחים שלי עם אתה עושה זאת
בבקשה
אדוארד: סליחה אני יודע אני הפחדתי אותך
הכאבתי לך ואני נורא מצטער
עם אתה רוצה אוכל לפצות על זה איך שהו
איך שתרצה
כריסטופר : תקשיב יש לי אח קטן בן 5 קוראים לו לואיס
אני מאוד הייתי שמח עם היית לוקח אותו לכאן .
\הוא לא יסתדר לבד .
הוא ימות מרעב .
בבקשה.
נראלי שאתמול כשניסינו לברוח הוא חטף מכות ממש חזקות .
בבקשה תסתכל איך הוא .
הוא רק ילד .
זה לא מגיע לו .
הוא עדיין קטן .
אדוארד: יש לך תמונה שלו ?
כריסטופר : כן
קח הוא הביא לו תמונה ישנה שלו
זה הוא
ראית אותו אתמול .
יש לי גם אחות בת 7
ואח בן 10
הייתי ממש שמח אם היית לוקח אותם
אבל יש לי בקשה נוספת עם אפשר
אדוארד: מה ?
אחותי יסמין
יש לה חבר והוא ממש חולה היא ממש אוהבת אותו
הוא בן 21
יש להם בת
ולו יש אח ואחות
אני לא מבקש שתיקח אותם אך לפחות תדאג בבקשה שחבר שלה יקבל את הסיוע שמגיע לו
אדוארד: זה יותר מידי .
לראשונה אביא לכאן את לואיס ואחותך יש לך תמונה שלה ?
כריסטופר : כן אמר והושיט לו
אלבום קטן של תמונות
אדוארד: אוקי אני אשתדל
אמר והלך לחדרו
כריסטופר חזר לחדר .
שעתיים מאוחר יותר
אדוארד עלה למעלה לחדרו של גספר
אדוארד: שלום
גספר : היי
אדוארד: אוהב את החדר שלך ?
גספר : כן
ממש יפה
ראיתי את הבגדים הם נראים מעולה וכך גם הנעלים
יצא לי לראות גם את הספרים ששמת לי במגירות
יש פה כאלה נורא מעניינים
אני אוהב פה הכול
אדוארד: שמח
אהבת את ארוחת הערב?
גספר : מאוד היה טעים
הכנת לבד?
אדוארד: כן
גספר : אתה טוב בבישול
אדוארד : אני מקווה שתתרגל מהר אלי ולרועי
גספר : גם אני
אדוארד: הכרת כבר את רועי ?
גספר : לא כול כך
אדוארד : הולך לישון ?
שבוע הבא תתחילו ללכת לבית הספר
אבל אתם חייבים לדבר גרמנית
גספר : אני לא יודע
אני יודע רוסית פולנית ואנגלית
אדוארד: אני אלמד אותך
גספר : תודה לך על הכול
אדוארד: כן בטח בכיף
מחר אני הולך למקום מאוד חשוב
אנסה להביא את אחיך הקטן
לואיס הנה
גספר : באמת
?
הוא כול כך נבהל אתמול ובכה
אדוארד: אני יודע שמעתי
כמה אחים יש לך ?
גספר :אממ
יסמין בת 20
כריסטופר בן 16
אני 14
תומר בן 10
ליליה בת 7
לואיס בן 5
אנחנו 6 סהכ
אדוארד : יופי הבנתי הכול תודה
ומי זה החבר של אחותך יסמין ?
גספר : קוראים לו סטיבן
הוא בן 21 .
הוא חולה בשפעת קשה מאוד שמסכנת את חייו
הוא חייב טיפול רפואי .
יש להם ילדה משותפת אחת שנולדה בזמן השואה בנס היא חייה
ולא מתה .היא בת שנתיים .
יש לו אח קטן בן 6
אחות קטנה בת 10.
אמם נכנסה לתאי הגזים ומשם היא לא חזרה בחיים .
הייתה לו אחות נכה ומשותקת בראש היא הייתה ממש מוזרה
היא נהרגה בגיל 12 .
גם בתאי הגזים .
ואביהם הוא חולה
גם בשפעת קשה שמסכנת אותו
ואם מישהו לא יוציא את סטיבן ואביו משם הגרמנים יהרגו אותם .
ולא לשאלתך לאחי הקטן תומר שהוא בן 10 הוא תמיד מסתובב עם ילדה קטנה גם היא בת 10 .
אדוארד: מובן תודה על הפירוט המובן גספר
לך להתקלח ולישון
אם אתה רוצה משהו אני למטה בסלון
אם אתה רעב או צמא רד למטבח ותיקח מה שאתה רוצה
לילה טוב גספר
גספר : לילה טוב ותודה לך על כול העזרה שלך
יום למחרת
אדוארד התעורר ב5 וחצי בבוקר התכונן התלבש
ויצא ב6 ורבע מהבית
השאיר את 3 הבנים לבד בבית .
נעל אחריו את הדלת
והשאיר פתק להם
יצאתי לעבודה אחזור בערב
הישתדל לעזור לכם בעינין שביקשתם
אוהב אותכם מאוד אדוארד
ב 7 אדוארד בא לעבודתו כמו כול יום רגיל
אדוארד ניגש לאחד החיילים הגרמנים שראו אתמול את המתרחש
אדוארד : שלום מה בקשר לילד מאתמול ?
הקטן ?
קמרן : אל תדאג טיפלנו בו טוב הרבצנו לו עם שוט על ישבן חשוף
הילד צרח
אבל לא הרבצנו לו הכי חזק
דווקא הוא חטף את המכות הכי חלשות
אדוארד: מה עשיתם בקשר לחבורה ?
קמרן : הרבצנו חזק חזק עם השוט עד לפיצעי דם
מהשוט
אדוארד: אהה
קמרן : הילד הקטן שם אם אתה רוצה לדבר איתו
אדוארד: אוקי תודה
אדוארד בחן את התמונה
וניגש לילד הקטן
שהיה לבוש בבגדים דקים מאוד
אדוארד: איך קוראים לך ?
הילד : לואיס למה ?
אדוארד: בן כמה אתה ?
לואיס: 5
אדוארד: יש לך אחים בשם כריסטופר וגספר
לואיס: כן
יש לי 5 אחים וכולם גדולים ממני
אדוארד: אתה הכי קטן ?
לואיס: כן
אתמול בגלל הרעיון המטומטם של תומר
הרביצו לנו
אדוארד: זה אח שלך ?
לואיס : כן
אדוארד: כולם מהם בחיים ?
לואיס: לא יודע
אני רק יודע שדקרו גבר את אבא של חבר של אחותי הגדולה.
5 פעמים בבטנו .
אני לא יודע עם הוא חי
אדוארד: בוא איתי בבקשה תראה לי איפה הגבר
לואיס הוביל אותו
למקום עם מלא דם
שכב שם גבר עם דופק ונשימה גופו היה חלש
אדוארד: שלום אמר ונעץ את מבטו בגבר
הגבר לא הגיב
אדוא'רד קרא לרופא מסוים והם ביצעו בו טיפול רפואי
אדוארד לקח את הילד והגבר
וחזר הביתה ב12 בצהריים
לפי טענתו הפסקת הצהריים שלו
אדוארד: זה הוא אמר והיסתכל על הילד הקטן
כריסטופר : כן זה הוא תודה אדוארד אמר וחיבק אותו
זה אבא של סטיבן החבר של יסמין
למה יש לו דם מהפה
?
הוא יהיה בסדר
?
אדוארד: לא יודע אני אעניק לו טיפול רפואי
בינתיים לואיס יהיה בחדר איתך עד שאסדר אותו
ואני אטפל בגבר
אדוארד לקח את הגבר שעדיין הוא לא ידע את שמו אך קראו לו ריאן
אדוארד הפשיט אותו מבגדיו חיטה הכול תפר הכול
חבש הכול
אחרי שעה שבילה בביתו אמר
אני חייב לחזור לעבודה
בינתיים
אחת המשרתות שלי ואטריס תשמור עליו
אדוארד חזר לעבודתו
ועבד שם עד 6 בערב
כשהתכוון לעזוב
הוא הבחין בנערה צעירה
עם שיער ארוך עומדת מולו ומסתכלת עליו
הוא היסתכל בה
ולא ידע מה עליו לומר
לבסוף היא פתחה את פיה ואמרה
אתה אדוארד נכון?
אדוארד היסתכל בה ולא ידע איך היא מכירה אותו
אחרי שניות ארוכות ענה
כן .
מי את ?
שאל בתמעה.
אני יסמין ענתה לו
הילדים שלקחת הם האחים שלי ג'ספר וכריסטופר.
אדוארד: מה את רוצה?
אני חייב לחזור הביתה יש לי פצוע.
שמצאתי כאן .
דרך הגב את יודעת מי הוא .
יסמין: אבא של סטיבן
הוא נדקר מלא פעמים .
יש לו שפעת חזקה .
אני מפחדת עליו .
אדוארד: הוא איתי ואני חייב לחזור אליו .
רק שתדעי אחיך הקטן לואיס אצלי .
יסמין הסתכלה בו בעיניה הגדולות והשחורות
ואמרה לא
הידיים שלך לא ינגעו בו .אתה לא תאנוס אותם
את האחים שלי יותר .
אני יודעת
כיף לך נעים לך
אבל אני לא רוצה
אדוארד: אני לא יודע
מאיפה את יודעת?הבנתי ראית .
יסמין: אתה פדופיל
אתה תאנוס את אבא שלו
רק כי הוא חלש .
אדוארד: לא אני לא .
לא אגע בו הוא חולה ופצוע .
אני חייב לזוז ביי .
אמר והלך הרחק ממנה .
ואז הסתובב שנית בשביל לשאול אותה משהו
אך היא נעלמה .
הוא לא ראה אותה .
אדוארד חזר לביתו .
השעה הייתה מאוחרת
7 בערב.
אדוארד: שלום ואטריס?איך הוא ?הפצוע
ואטריס: קוראים לו ריאן .
הוא לא מרגיש טוב .
הוא נורא חלש .
קילחתי הלבשתי אותו האכלתי אותו
אבל הוא לא אכל יותר מידי .הבאתי לו מים ליד המיטה .
חיסתי אותו השמיכות .
עכשיו הוא ישן .
הוא נרדם מעייפות והחולשה שלו .
הוא צריך לנוח .
אני ליוויתי אותו לשירותים .
עזרתי לו בהכול .
הוא נראה חלש אך מצבו תקין .
אני יכולה ללכת?
אחזור מחר
על הבוקר.
אדוארד: אוקי תודה
ואיך ידעת את שמו?
ואטריס: הוא סיפר לי .
תדבר איתו .תארח לו חברה.
אני אלך לי כבר מאוחר
ויש לי עוד לנסוע ב3 אוטובוסים לבית שלי .
נתראה ביי
אדוארד: בן כמה הוא?
ואטריס: 38 .
אדוארד: תודה לך אני אלך לדבר איתו .אני הבנתי שהוא חזר לעצמו נכון?
ואטריס: חלקית
ביי אדוארד .
אדוארד: הילדים בסדר?
ואטריס: כן הם אכלו ארוחת ערב עכשיו הם בחדרים .
אדוארד: תודה על העזרה ביי .
ואטריס: בשמחה רבה רבה
זו הרי עבודתי
אדוארד: סבבה תודה
אני אלך אליו
אראה את מצבו .
תוכלי לבוא איתי 5 דקות .
ואטריס: ברור .
אדוארד עלה במדרגות ביתו
כעבור 2 דקות הגיע לחדרו .
ניגש לריאן נעמד לידו על יד מיטתו .
אדוארד נעמד מולו נגע במיצחו .
ואמר יש לך טיפה חום.
ריאן היסתכל עליו במבט מהיר
אדוארד: איך אתה?
טוב יותר?
רוצה שאביא לך אוכל??
תרגיש טוב יותר אחרי שתאכל .
ריאן: אממ בסדר .
אדוארד : ואתה מרגיש טוב יותר?
ריאן: לא כול כך
ממש כואב לי
אדוארד: אני אביא לך כוס מים?
ריאן: טוב שיהיה .
אדוארד: רעב?
ריאן: לא ממש .
אני לא מרגיש טוב
אדוארד: אני מבין אני אביא לך תרופה מסוימת .
שתוריד את הכאב שלך .
ריאן: טוב
זה דרך הפה ?
אדוארד: לא בהזרקה .
זה בסדר ?
ריאן: אוקי
שיהיה ..
כמה זמן יקח לפצע להחלים?
אדוארד: לא יודע
אני לא רופא .
אני לא יודע להגיד לך זמן מדויק .
אולי חודש .
לא בטוח במילים שלי.
ריאן: כואב לי הבטן בצורה מטורפת .
למה זה כך ?
זה אחרי הדקירה הזו ממש כואב
ונראלי שזה יזדהם.
אדוארד: באמת?
תן לראות.
רירן הרים את חולצתו
אוארד היסתכל בו ואמר לא נראה שיש שינוי
מהרגע שלקחתי אותך .
עוד 30 דקות מגיע הרופא שלך
אני הזמנתי אותו