למה לא?
"אימא… למה יש אנשים עם מקלות בחוץ? אפשר לצאת ולשחק איתם במקלות?" שאלתי
הייתי אז קטן, רק בן 6.
"ששש… תהייה בשקט ותסגור את הוילון. צריך עכשיו לרדת למטה, למרתף." היא אמרה
"למה למרתף? הוא קר וחשוך!" צעקתי
"ששששש… תהייה בשקט כי אסור שהם ישמעו אותנו!"
"למה? מה הבעיה איתם?"
"הם… משחקים איתנו מחבואים. ולא כדאי שימצאו אותנו, כי אנחנו לא רוצים שנפסיד במשחק!
אז אנחנו צריכים להיות ממש בשקט במשך הרבה זמן, כי הם שחקנים טובים מאוד!"
אימא לקחה כמה חתיכות לחם, מים וירדנו למרתף.
התקרבתי אל אבא וניסיתי למצוא ממנו מידע.
"למה האנשים האלה לוקחים אנשים אחרים?" שאלתי את אבא
"כי האנשים עם המקלות לא אוהבים את האנשים שהם לוקחים."
"ואנחנו, כמו האנשים שהם לא אוהבים?"
אבא נאנח והסתכל על רצפת הבטון
"כן. אנחנו כמו האנשים האלה."
"אז למה אנחנו לא הולכים עם האנשים האלה? אנחנו כמוהם.."
אבא ואימא הסתכלו אחד על השנייה ושוב נאנחו.
"דברים לא טובים קורים לאנשים האלה, בגלל חוסר צדק שיש בעולם.
אין מה לעשות עם זה. ככה נולדנו, וככה נישאר. ואנחנו צריכים להתגאות בנו."
"הם לא יכולים להפסיק לעשות דברים לא טובים?"
"בינתיים? לא.."
"למה לא?"
"למה באמת? למה לא? הלוואי שהייתי יודע למה לא."
תגובות (1)
זה ממש יפה!!