הזיכרון האחרון , מבית פולין !!!

זה שם תלוי לי בצעד ממש בפינה , 
כן זאת אותה התמונה הישנה שלי עם המשפחה , עם הבית והגינה , זאת אותה תמונה שתמיד מזכירה לי את התחושה של פעם , התמונה הזאת היא בעצם הזיכרון האחרון שלי מהכול , מהבית שלי , מהמשפחה שלי מהחברים , מכולם , 
אני זוכרת כת היום הזה שבו אמא ואבא החרימו לי את הכול הם אמרו לי שהם חייבים ושזה הציבוי שלהם הם אמרו לי שהם תמיד ישארו איתי לעד , הם הבטיחו לי , כולם הבטיחו לי , 
אך כולם כבר אינם כאן איתי ,
זה היה בזמן המלחמה , מלחמת העולם השניה , בזמן הזה לא היה מי שיגיד מה טוב עבורו או מה טוב בשבילו , 
הזמו הזה הוא היה אחד הזמנים הכי מפחדים שהיו , בוקר בוקר אני זוכרת את אמי שהייתה שולחת אותי בסתר לקחת מהשכנה שלי מעט אוכל ומים , 
אך כמו כולן היא השפילה לי פנים וקראה בשמי יהודיה , 
חצופה , חושבת לה בת מלאכים מי את בכלל , ועוד נסיך זה לא מתאים לך 
זאת לא את ,
כן אני עדין מתגעגעת לביתי , לבית שלי למשפחה שלי שהייתה תמיד הוטפת אותי בכול ליבי , אני השמור והזכור תמיד את התמונה הזאת שתלויה לי כאן על הכיר לא השכח זאת איך שאבא שלי היה מחבק אותי בוקר בוקר , ומבקש ממני תמונה שתישאר עצלו למשך כול היום 
הייתי כול כך מאושרת אז 
אך עכשיו לקחו ממני את כול מה שיהיה לי לקחו ממני לא רק את ביתי לא רק את המשפחה שלי אלה לקחו ממני 
את הזיכרון האחרון שנישאר לי