גיבור אמיתי
היה אחד, שהצליח לברוח מהגטו. את שמו אני לא זוכר (בושה שאני לא זוכר.), אבל הוא ברח ליערות. הוא הצליח לברוח מהגטו, תחת העיניים הקפדניות של הגרמנים.
אחרי שהצליח, ברח ליערות והצליח לעלות לארץ, שם השתקם.
קראו לו "גיבור", אבל בראיון אחד הוא סיפר כך:
"בגטו, היה זה יום שישי. אני וחבר תיכננו לברוח מהגטו. הכל היה ברור, יום שישי. החלטנו שנוצרים את הפה, ולא מספרים שום דבר. באותו יום, פגשתי את אמי בגטו. היא סיפרה לי שהיא הצליחה להשיג תפוחי-אדמה, והיא מזמינה אותי לארוחת ערב וקידוש שבת. לא יכולתי לספר לה שאני בורח באותו יום. מאז שברחתי, עד היום, אני באמת לא מבין למה אני הגיבור. אני ברחתי מהסכנה, והיא נלחמה. היא עשתה הכל כדי להישאר אנושית. היא יכלה לברוח בקלות, אבל העדיפה להישאר ולהתמודד, ולדאוג לילדים שלה ולמשפחה. האם אני גיבור, כשאמא שלי נלחמה ואני לא?"
תגובות (3)
לדעתי הוא גיבור אבל בצד שני גם לא..
לדעתי הוא המשיך את השושלת שלהם.. אם אפשר להגיד את זה ככה..
אבל גיבור במונח הזה? במונח שהוא התכוון?
אין לי מה להגיד.
אבל לדעתי כל הכבוד לו שהוא הצליח לברוח.. לא ככה?
לדעתי הוא גיבור מהצד שלו, מפני שהוא הצליח לברוח, הצליח לשרוד.
אבל מצד שני, אחר, הוא ממש לא גיבור.
בגלל שכמו שאמרת, הוא ברח מהסכנה, בחר לא להתמודד.
וכמו שציינתי בקטע שלי על השואה, גיבור הוא אחד שמתמודד עם המציאות אליה הוא מובל בחוסר רצון.
אבל זו רק דעתי…
הוא לפחות ניצל וזה מה שרצה, לא?
טלי וחולמנית יקרות שלי אין לכן שמץ של מושג ומאחלת לכן שלעולם לא תחוו מצב נתון שכזה.
הוא גבור כי הציל את עצמו הוא שרד אם היה מתאפשר לו לעזור היה עוזר אך הברירה הייתה או לברוח או להיתפס, חוץ מזה זה גם ענין של אופי של פחד של תחושה שמלווה כל אדם בצורה שונה , באותה סיטואצייה האמא נותרה להלחם כי ניחנה ביתר כוחות ביתר אפשרות להישאר ולשרוד והוא באם היה נשאר לא היה שורד ואולי בגללו גם אמו וילדיה לא היו שורדים.
חברים שלי תנסו לחשוב דרך ראשו של אדם מאויים למעלה מ-5 שנים, מלקט עשבים בשביל לשרוד רץ מבור אחד למישנהו חלש מאד והוא והבריחה היא שהצילה אותה ואני מקווה שגם אמו והילדים גם הם נשארו ושרדו אמן !!!!!!!!!!!!!!!!!!
שלא נדע יותר ממצוקה כזו לעולם אמן ואמן !!!!!!!
תודה אור ♥