אסון השואה-הנער בפיג'מת הפסים

אני שמואל
שישמור עליכם האל
כתבתי לכם שיר
ובקשה לא באמצע להעיר
רבים הלכו ולא חזרו
שמועות לאט התגלגלו
וכבר כולם הבינו
שזה סופם האמיתי
ואז חשבתי מה יהיה איתי?
לבשתי את פיג'מת הפסים
ישבתי מאחורי הסורגים
התפללתי לתקווה
ופשוט רציתי להמשיך את חיי באהבה
לפתע בא אליי ברונו היקר
באמצע השחר
לא הבנתי מה הוא רוצה ממני
כי אני סתם ילד מודרני
עזר לי בהכל
והתנהג כמו גיבור
בחיים לא ראיתי מישהו אמיץ כזה
והוא גם לא היה כל כך רזה
על ידידות מופלאה לא וויתר
למרות שפעם אחת הוא היה חייב לשקר
לחייל הגרמני שתפס אותו מדבר איתי
ונאלץ להגיד שהוא לא מכיר אותי
סלחתי לו כי הוא עשה הרבה דברים בשבילי
ואני מעריך כי זה יקר לליבי
מתתי איתו ביחד
והוא בא איתי ללא פחד
עד שהבין שהוא לא היה צריך
כי שם הוא לא מקבל כריך
עכשיו אני חי בשלווה
והתחלתי מציאות חדשה
שנמצאת בגן עדן הקדושה