אל תסתכל בקנקן, שבור אותו!
"למה אתה מחכה? אמרתי לך לירות בעכבר הקטן! מדוע אתה בוהה בו כך? הרי הרגת עשרות כמותו!".
– "אעשה זאת, המפקד. אעשה זאת תכף ומיד".
"אתה מתמהמה כבר עשר דקות. בזמן הזה יכולת לחסל תריסר עכברים!".
– "אני יודע, המפקד. אלחץ על ההדק תכף ומיד".
"אז קדימה! מלא את פקודתי או שאצטרך לבצע זאת בעצמי!".
– "לא! אני אעשה את זה. הנח לי לעשות את זה!".
"אמור לי, מה העניין? מדוע אתה כל כך מתקשה לירות בעכבר קטן ועלוב?".
– "המפקד, הוא… דומה לבן שלי. דומה מאד. נראה בדיוק כמותו".
"אבל אין מדובר בבנך! שכן הוא הוא ארי טהור, ובדמו זורם דם כחול!".
– "אני… מצטער המפקד".
חייל ה-SS כיוון את נשקו לראשו שלו וירה ירייה אחת. דמו היה אדום.
תגובות (6)
בחמש עשרה שורות עלובות הצלחת לזעזע אותי.
לקח לי יותר מידי זמן לעכל את מה שאתה כותב.
אני מסיר את הכובע בפניך
תודה רבה חבר! אני שמח שכמות קטנה (יחסית) של טקסט הצליחה לזעזע. זו הייתה המטרה.
הצלחת לזעזע אותי כהוגן. כתוב מדהים..
שוב, תודה לך :)
מדהים. אני קדה קידה
לא צריך להגזים :P