why can't we
באיזה גיל הפסקנו להאמין שאנחנו יכולים להיות מה שאנחנו רוצים ? באיזה רגע הפסקנו להאמין בעצמנו ? באיזה שלב הפסקנו להאמין בכללי ? חייב להיות רופא, זמר, סופר, רקדן, ספורטאי ומלא אחרים. אז למה אנחנו לא יכולים להיות ? החיים בלי מטרה ובלי הרגשה של עשייה, הם כמו שדה שלם של ייבול שמחכה להיקצר, ואף אחד לא בא, ואז הוא נרקב בשקט. החיים הם קצרים, אנחנו יכולים להיעלם בהבזק הברק ולהשאיר חיים שלמים מאחור, בלי מטרה, בלי הגשמת חלומות, ובלי משאלות שהתגשמו. בלי עשייה ובלי החתימה שלך על העולם. אנחנו כמו כוכב ביקום שלם, כמו עלה אחד בג'ונגל ענק. אנחנו יכולים להעלם בלי שהעולם יצא מהאיזון שלו. אנחנו כאן בשביל מטרה. כל אחד צריך למצוא את המטרה שלו ולעשות הכל, אבל הכל כדי להגיע אליה. המכשולים בדרך , האנשים שיש להם מה הלגיד על כל דבר, והסכנות, לא יעצרו אתכם בדרך להגשמת הייעוד שלכם. כי לכל אדם יש את הסוף שלו, וכל אדם נמצא בייקום כדי לעשות משהו. אז כדאי לעשות אותו לפני שיגיע הסוף.
למה אנחנו לא יכולים לעשות את זה ?
תגובות (4)
רעיון יפה. גם אני חשבתי על זה בימים האחרונים (נשמע שהחמאתי לעצמי אבל לא זאת הכוונה). תכתבי את זה בתור שיר וזה יהיה מדהים אני בטוח. פשוט שיר יותר מתאים לכאן מאשר פרוזה (לדעתי).
זה קטע מדהים.
מסכימה עם עט עיפרון. הרעיון טוב. הכתיבה בתור קטע הופכת את זה למשהו שנשמע כמו חלק מתוכנית של קבוצת תמיכה. שיר יתאים הרבה יותר לדעתי.
אגב, גם לי יצא לחשוב על הנושא הזה הרבה לאחרונה. וגם על תשובה- מבוגרים זה עם מבאס.
תודה רבה:)