אני יושבת על ריצפת השיש הקרה מנסה להיתעלם מהכאב שמפלח את בשרי. זהו עוד מעט נגמר. אני לוחשת לעצמי. זה רק כאב זמני עוד מעט כבר לא תרגישי כלום. אני […]
האיש , האיש הזקן , המחפש כך קראו לו , נולד ללא הורים , ניברא מהאדמה , שליח ה׳ כך אומרים לי , הוא מתהלך לבד , ללא חיוך , […]
אני לא אשכח את היום הזה, את המילים שכולם אמרו לי, ניסו לשכנע אותי… להקדיש זמן. אבל לא יכולתי להחזיק את זה בפנים, להתנהג כאילו אני לא משקר לאנשים… כמה […]
פגעו בי, פגעו בי שוב ושוב ושוב ,בי, אז הייתי בסך הכל ילדה קטנה, נפגעתי כל כך הרבה פעמים שכבר איבדתי ספירה, בכיתי כל כך הרבה שאני חושבת שנגמרו לי […]
עברת על פניו כאילו שלא ראית אותו. כאילו שבמקרה לא הסתכלת לכיוונו, ממשיך ישר עם המבט המרוכז שלך בהמשך הרחוב, נחוש להגיע לשם כמה שיותר מהר. קודם זה היית אתה, […]
אני הולכת בחושך, ללא אף נפש חיה מלבדי. רוחי שבורה, ההפסד גרם לסדק בליבי. והרוח הקרה נושבת, מעיפה את שיערי. כן, הרוח נושבת, מקפיאה את כל חלקיי גופי. אך למרות […]
הם יבואו, ילטפו אותנו, יחבקו אותנו, יגרמו לנו להרגיש מיוחדים, הם לא יתנו לנו להרגיש לבד, הם יעטפו אותנו במפל דמעותיהם, דמעות של מלאכים. הם תמיד לצידנו, תמיד, בכל מקום, […]
פרק 1: התעוררתי על ערימת הסדינים שלי, הרוח נשבה בחוזקה וכל עצמותי רעדו, בהיתי בחלל, ניסיתי להתאושש מן השינה הארוכה חסרת החלומות, שפשפתי את כפות ידי אחת בשנייה, הן החלו […]
הם תמיד הלכו יחדיו, ונלחמו זה לצד זה. הם הגנו על גבם-אחד של השני, ולא נראה אף צוות חזק יותר מזה. היא תמיד עשתה את מבוקשו, והוא השתדל לעזור לה. […]
הישרדותו של תא במסע דו גלגלי הרקע לכתיבת שורות אלו צץ באופן אקראי למדי. תחום עבודתי כרוך בפגישה עם נכים. לא נכים "רגילים" כפי שאנו בדרך כלל מדמיינים אלא בעלי […]
בתחילת היום,כשמתחילים לשחות את הים,זה קל,אבל עדיין מתרגלים לתנועות. פוגשים אנשים בדרך, כולם הולכים לאותו מקום,אבל בעצם לא יודעים לאן,בוחרים כיוון מסוים,ומאז בלי לסטות,שוחים ושוחים ושוחים עד שנופלים מהקצה. אבל […]
כשמישהו עוזב את ביתו- האם הוא חסר? כשמישהו הולך בשביל, לא מביט לאחור- האם הוא חסר? כשמישהו לא דופק בדלת הרבה זמן- האם הוא חסר? כשמישהו לא מבקר- האם הוא […]
אני יודעת שמי שקורא את זה עכשיו חושב שזה לכבוד השואה והכל אבל לא. זה לכבוד החתולה היקרה שלנו (נולה) שנדרסה הבוקר וגוריה (רק בני כמה שבועות!) לא נמצאו אך […]
**חשוב מאוד מאוווד שלא תדלגו על רציתי להוסיף** "תסתכל לי בעיניים!" צעק הילד. "אני רוצה שתסתכל לי בעיניים ותגיד את זה!" המשיך לצעוק בחוסר אונים. הוא היה בן 7 לכל […]
הו כה רחוק, ואני בקושי מסוגל לראות, איך אוכל להתקדם קדימה, אם הדרך חשוכה לי? הו עזרי לי, החזיקי בידי בפעם הזאת, שמרי עליי לפני שאפול מטה. הו כה רחוק, […]
מישהו מחובר? מישהו מגיב ומגיב ולא מוצא מה לעשות? גם אני ככה… בוא נתכתב! כמה שיותר אנשים יותר טוב…
לבנה ועוד לבנה, מוסיפה האני שבתוכי. יש לה חלום-לבנות בית. בית גדול, בתוך רחובות לבה. לבנה ועוד לבנה, ערימה של לבנים. איננה מצליחה לספור. היא רוצה חדר בשבילה. גדול, עם […]
כולם הסכימו שהוא מטורף אבל בעצם הם היו המטורפים כשיצאו לתפוס את החתול הגינגי ההוא. החתול היה רזה עם עניים ענקיות בצבע ירוק וזנב קוצני והוא נראה כמעט כמהוא. מדהים […]
באימונים, אמרו שזה קל… אמרו, שלעמוד מול המוות, אינו בעיה בכלל. אבל עכשיו, כשפני אל מול המוות, אני מרגיש את הפחד מחלחל אל תוך עצמותיי, אל תוך עורקיי. והלב דופק […]
הוא מסתכל עליי, בחוכמת מלחמה העיניים שלו כבר לא יוקדות הוא נרגע, אבל זה לא חלף בשלום רק עוד רגע אחד, הייתי רוצה לראות אותו להרגישכמה הוא נעים וכמה הוא […]
אני מחכה ומחכה לראות אותה חוזרת מהצבא. והנה היא כאן מולי במדים וכומתה אני רצה אליה ומחבקת אותה ובדרך מפילה על הספה ועשיתי את זה די בכוונה. ושוב פעם הזמן […]
הלילה ירד .. ואני מרגישה לבד , לפעמים הלב הזה השקט הזה רק לשמוע לקול שירת הרוח ששורקת להרגיש איך אני מבפנים מתפרקת .. יש דברים שאני למדתי לשמור לעצמי […]
"כולם רודפים אחריי האושר. או לפחות זה מה שהם חושבים. הם בעצם רודפים אחריי מה שהם חושבים שיביא להם אושר, שזה בדרך כלל כסף או הערצה ממישהו. זה לא נכון. […]
העשבים נעים הלוך ושוב. כמו המחוגה מעל הפסנתר של אימא, כשאני משכנעת אותה לנגן. למרות השטח הפתוח הם סוגרים עליי, אני בטוחה בכך. אני מנסה להתעלם מהם ולרוץ. לרוץ מהר […]
במלחמה שלי אתה הלוחם אחד שישמור אחד שמגן אחד שאוהב בלי להילחם אחד כזה שגורם לי להרגיש אחרת אחד כזה שאומר שהיופי הוא האופי אחד כזה ששונה מכולם אחד כזה […]
הדבר הכי שנוא עלינו בעולם הוא מחסום כתיבה תבינו, אני כותבת חמישה סיפורים, ובכולם אני כרגע במחסום כתיבה. דבר ראשון, אסור לכם להשתגע צריך לדעת לשחרר, להרפות (let it go.. […]
"אני שונאת אותך!" צעקתי, אבל שיקרתי, לא משנה מה יקרה אני אף פעם לא אוכל לשנוא אותו. "אני יודע…" הוא סינן מבין שיניו והסתכל על הרצפה. ראיתי שהוא מצטער, אבל […]
אני יושבת בחדרי, ריק מכל איש, עצובה. פניי מכוסות דמעות חמימות. 'הוא עזב אותי, לתמיד' הזכרונות חלפו לנגד עיני בקצב של רכבת הרים שנמצאת בדיוק בשיאה, יותר מידי זכרונות, שמחים, […]
זה מצחיק איך שפתאום, ברגע אחד ובודד, הכל צף למעלה. הזיכרונות, הצחוקים, הדמעות, הכאב, הבכי בלילות, הכל חוזר במכה. וזה מכה בך, חזק כל כך כמו השחכה… ואת צוחקת כמו […]
~לפני שקוראים את זה.. (אם בכלל) נא לרדת ל'רציתי להוסיף'~ כמה יפה הדממה, שקט, ושלווה… אפשר להירגע, יש זמן למחשבה. כמה יפה היא הדממה, את כל הסערות היא מפסיקה, נותנת […]
לכולנו יש סיפורים ישנים אשר שנשכחו בעליית הגג, או בקופסת הנעליים הבלויה. אלו הם סיפורים מהקופסא, סיפורים שעוברים מדור לדור ונשכחו עם השנים, אירועים שחווינו לפני המון זמן ואשר תיעדנו ושכחנו אותם. סיפורים מהקופסא אלו כל אותם סיפורי מגירה אשר כל מטרתם הייתה להוציא על כתב תחושות, רגשות, תיעוד של מאורע או אדם, בקיצור כמו יומן אבל הסיפור יכול להיות חצי מומצא וחצי אמת.
סיפורים מהקופסא יכולים אפילו להיות תיאור של המתכון הידוע של סבתא , מהרגע שבו היא חשבה אליו, על תיאור של המרכיבים ודרך העשייה ועד לתגובות ואהבה של אותו מתכון.
סיפורים מהקופסא, יכולים להיות מכל העולמות ומסופרים בכל הצורות, סיפורים מהקופסא הם אותם סיפורים שמספרים מסביב לשולחן, כדי שאנחנו נוכל לשמוע אותם שוב ושוב , אין חוקים לכתיבה של סוג סיפור מהקופסא, מכיוון שאלו בד"כ סיפורים שנמצאים איתנו בכל בית ויכולים להיות בכל נושא ולא חייבים להיות ארוכים או בכלל להיות עם סוף ברור. הם באים לתעד פרטים בחיים שלנו (לא בהכרח מציאותיים) ונשמרים בצד שאחרים ישמעו.
