בחלק מהדברים שעשיתי אני לא מתגאה, אני מתביישת. אני אומרת לעצמי שלא יקרה יותר אני משקרת. תמיד אותן טעויות שחוזרות שוב ושוב בעיתונות, בחדשות יש אנשים שעשו הרבה טעויות ואני […]
אני לא יודעת כבר מה לעשות. באמת, אני מרגישה שאני מתייאשת. אנשים קוראים בשמי ואני מתעלמת מהם. אנשים לא צריכים אותי באמת, רק מנצלים. אנשים זה דבר כל כך חולני, […]
החיים… אני יושבת וחושבת… מה הדרך הטובה ביותר לתאר אותם? ילדים סביר להניח, יגידו שהם אוהבים את החיים, שהחיים מהנים. הרי איזו סיבה יש להם להגיד אחרת? מותר להם לעשות […]
התקדמתי לאט, שריר אחר שריר, מרגיש מתחתיי כל אבן, כל מהמורה וכל קוץ בדרך. איני יכול לראות את שמעליי, ומקום תזוזתי מצומצם כמעט. משאיר אחרי עקבות, שובל. כל ברייה שאלוהים […]
-מחלת הסרטן שלקחה אותי לגן עדן- ~יום ועוד יום, וזה מרגיש כמו נצח. הלב פועם בוודאי, רץ ורץ- במהירות. אני יכול להרגיש אותו בכף ידי הקטנה- אני יכול. לפעמיים קצת […]
בני האדם שונים זה מזה. לטוב ולרע. אנשים מסוימים אוהבים דברים מסוימים, אנשים אחרים אוהבים דברים אחרים. כאלה בני האדם. כל אחד מאיתנו מתאפיין בתכונות שונות, במידות שונות של התכונות, […]
אני מתבוננת בעכביש הקטן התלוי על התקרה המלוכלכת ומסרבת להסיר ממנו את המבט. אני צופה בו טווה את קוריו וחושבת על הזבוב אשר יילכד בהם. אני והזבוב הזה לא נהיה […]
בתחילת שנות השלושים נבנה כביש 4. כיום, הוא נקרא הכביש הישן כי יש כביש חדש. כביש החוף. תאמינו או לא, אבל שסיפרו לכם שבונים כביש חדש, לא סיפרו לכם למה. […]
קצת צחקתי על עצמי,שכל מילותיי עצובות,אבל אני מניחה שכזאת היא השראה,נופלת ברגעים של רחמים עצמיים. מרשעת שכמותה. ואם שיריי נראים לכם מדוכאים,אל תחששו, לכולם יש צד אפור,שנמצא בין איים שטופי […]
החורף טופח על החלון, מנסה ולא מצליח לישון, 4:20 בבוקר, מראה השעון, ניסיון נוסף לא יעזור, אשטוף פנים, אתפלל לאלוקים, ואומר בוקר אור, השמש זורחת מכיוון מזרח, ושוקעת לכיוון דרום, […]
המחשבות שלי , המחשבות שלי עליך לא מפסיקות הם מתגברות , ומתגברות לילות ארוכים והפחד , אתה יודע לעולם לא תדע מה הרגשתי בתור ילדה . לעולם לא תדע כמה […]
חץ עף, ונופל. פוגע בחיה חסרת ישע. הדם מתפשט במהירות, מכסה שטח נרחב. אני בוחנת אותה במשך כמה שניות, וממשיכה בריצתי. היא נולדה בשביל למות, לא כך? אולי לא היא, […]
את השיער למשוך לאחור, למשוך, למשוך, למשוך. את הקצווה לסדר? לא לסדר. מה עם השבונצים? הם נוראיים! הצבע מעצבן, לא מתאים לגבות. פתאום הוא נראה בהיר, תראו, עם ברק. הריח […]
יש לי תקצירים לשלושה סיפורים, תבחרו מה לדעתכם הנושא הכי מעניין ושתרצו לעקוב אחריו, הסיפור בעל רוב הקולות – יזכה :) ~סיפור ראשון – הסליק.~ יובל וכרמל, הם שני אחים […]
אני רצה , הגרון כבר שורף מרוב יובש , הרגליים נחלשות אט אט , אבל אני חזקה , אני ממשיכה לרוץ . אין זמן לנוח , האוויר נגמר בריאותיי , […]
ילדה אחת חייה בכפר ושמה טרללו לאביה קראו טרללי ולאמה טרללה הם חיו בכפר שקראו לו כפר. בני משפחתם הקרובים ביותר חיו בעיר שנקראת עיר (הזמנים אז היו משונים מאוד…). […]
אלוהים, אנחנו כל כך מושפעים מהאנשים סביבנו, ולא רק זה. אין אחד שעושה משהו שהוא אוהב בלי לחשוב מה חבר שלו היה עושה ואז הוא משנה את ההתנהגות, רק בגלל […]
הורדתי את האישה. "שיהיה לך יום טוב," אמרה כדי לצאת ידי חובה. מצחיק לראות אותם, לא יודעים איך להתנהג ומה לומר לי אחרי נסיעה יחד. בעבודה כמו שלי, עם הזמן […]
"זה בסדר" לחשתי מבין העננים. "אני סולחת לך" אמרתי לאבי מלמעלה. מבטיהם ההמומים של המלאכים בעלי הכנפיים המלטפות ננעצו בי כאלפי סכינים. "מה?" שאלתי בתמימותי. לרגע הייתה שתיקה שנדמה היה […]
פריקה של כול הלחץ שעבר עלי בזמן האחרון… ============================= אחי הגדול בצבא. איזה אושר, איזו שמחה! כול המשפחה מלאת גאווה. אחי הגדול בצבא, איזה כיף! אומנם לא הפכתי את חדרו […]
מי שטורח כבר להיכנס ולראות אם הסיפור הזה שווה משהו, שירד בסוף ל"רציתי להוסיף" תודה ולילה טוב :) אסור לי. אסור לי. אסור לי. זה מה שאני ממשיכה לומר לעצמי. […]
נכנסתי אל חדר התפירה. סבתה מילכה ישבה על כיסה הנדנדה והסבירה לנשים הצעירות שסביבה באיזה צורה היא רוצה שתתפורנה את חליפותיי, כאשר ראו אותי, מהרו לעמוד בפנים מושפלות, "בבקשה צאנה […]
(לפני קריאת הסיפור, קראו קודם את: רציתי להוסיף) הקדמה: סירת ניצולים שטה עם הגלים, אישה כבת 21 ישבה שם. רועדת מקור ורעבה מאוד, היא מחזיקה בזרועותיה תינוק כבן 16 יום, […]
יש לי הרגל מטופש. אני באמת לא יודעת ממה הוא נובע. יש כאלה שאומרים שזה נובע ממבוכה, אני לא חושבת. טוב, אולי בעצם קצת. למען האמת, גם ברגעי מבוכה יש […]
הם לא היו ממש דומים במראה. אחד מהם היה נמוך, ועדיין נראה כמו ילד. שיערו חום. השני, גבוה, בעל צלקת על פניו. הדבר היחיד שייחד אותם היה המדים. גם בהתנהגותם […]
שיערו הקהה נפל על פניו, על חלק ממנו מספר פסים לבנים שהבריקו לאור המנורות שבחדר. הוא היה עסוק מאוד, עיניו הבהירות התמקדו בדף שמולו. ידו אחזה בעפרון, וכל תנועה שביצע […]
הוא הלך במסדרון בזהירות ובשקט, צליל צעדיו לא נשמע כלל. פניו היו מוסתרות תחת ברדס שחור. מתי בפעם האחרונה הן נראו? הוא לא זוכר, דבר זה לא קרה מזה שנים […]
איך אומרים את זה ?.. אני לא מוצאת כיוון לא יודעת איך לומר לך אולי אין שום דרך דלת שנפתחה נסגרת .. זאת סתם בלדה על מטומטמת שנכנסה לי ללב […]
11.4.2014 כמעט מבלי להרגיש, ריפרפה אלונה באצבעותיה על הספרים. מלטפת כל אחד מהם באהבה כאילו היו בניה. צועדת בעקבות ידה, מחפשת את האחד שיחזיק בה. מתקדמת צעד צעד, עקב בצד […]
זה מתחיל בדברים הקטנים, כמו האתר הזה. שכולם נכנסים לסיפורי הערסים ולפאנפיקים "מושקעים" וכותבים "מוווושלם" או "תמשיכי! מה נראלו לניק הזה שהוא מחזיק למיילי את היד?!" וממשיך דרך רכילות בבית […]
לכולנו יש סיפורים ישנים אשר שנשכחו בעליית הגג, או בקופסת הנעליים הבלויה. אלו הם סיפורים מהקופסא, סיפורים שעוברים מדור לדור ונשכחו עם השנים, אירועים שחווינו לפני המון זמן ואשר תיעדנו ושכחנו אותם. סיפורים מהקופסא אלו כל אותם סיפורי מגירה אשר כל מטרתם הייתה להוציא על כתב תחושות, רגשות, תיעוד של מאורע או אדם, בקיצור כמו יומן אבל הסיפור יכול להיות חצי מומצא וחצי אמת.
סיפורים מהקופסא יכולים אפילו להיות תיאור של המתכון הידוע של סבתא , מהרגע שבו היא חשבה אליו, על תיאור של המרכיבים ודרך העשייה ועד לתגובות ואהבה של אותו מתכון.
סיפורים מהקופסא, יכולים להיות מכל העולמות ומסופרים בכל הצורות, סיפורים מהקופסא הם אותם סיפורים שמספרים מסביב לשולחן, כדי שאנחנו נוכל לשמוע אותם שוב ושוב , אין חוקים לכתיבה של סוג סיפור מהקופסא, מכיוון שאלו בד"כ סיפורים שנמצאים איתנו בכל בית ויכולים להיות בכל נושא ולא חייבים להיות ארוכים או בכלל להיות עם סוף ברור. הם באים לתעד פרטים בחיים שלנו (לא בהכרח מציאותיים) ונשמרים בצד שאחרים ישמעו.
