סיפורים מהקופסא

החיים

החיים כה מפתיעים חופנים בתוכם סודות המתגלים ונחשפים יש שטובים ונחמדים יש קצת עצובים ואפילו מעצבנים אקח את הטובים אתמודד עם העצובים אסלק את המעצבנים החיים כה יקרים העבר כבר […]

הילד המופנם

צביטות עדינות בלחי תמיד זכורות לי מהילדות חבקתי את אמא חזק ואת הפנים הסתרתי איזה ילד יפה אתה….אמרו לי תמיד צבטו ומיששו לי את הלחיים מה שהם לא ידעו שכל […]

רגש אחר ..

קרה לכם שאהבתם מישהו יותר מעצמכם? ובשבילי שלא ילך אתם מוכנים להלחם .. למרות שאתם יודעים שכל זה בסוף יגמר וככה זה מרגיש להיות בתוך עולם של רגשות להשתלב בעולם […]

תודה

"אני לא רוצה." הנערה הצעירה ענתה בסיפוק. "לא." קבעה האישה הזקנה באיפוק. הנערה מאסה בתשובות הלא ענייניות של האישה, "מסע זו דרך, ודרך היא קשה. לא אקח עוד את משא […]

סכין בגב שטני

"בחיים, אבל בחיים. אל תהיי כזאת מרושעת." היא איפסה אותי לחלוטין. ישבנו ליד שולחן רעוע בחדר הזרוק שלה היא ניסתה ללמד אותי איך להתנהג. "תשארי כמו שאת ואל תשתני לטובת […]

ההשראה בפעולה

יש לי השראה שנעלמת ומופיעה, היא לפעמים אוסרת לכתוב ולפעמים ממלאת את הראש. היא מפעילה כפתור במוח שלי שרוב הזמן כבוי, היא נותנת לי משהו נדיר ויקר שצריך לשמור עליו […]

ציפור משחררת מחסומים

ציפור זהובה ויפהפייה עמדה על אדן חלוני. היא שרקה בעליזות וקיפצה לה בפזיזות ובאופן כפוי טובה – נתתי לה גרעינים, היא אכלה אותם במהירות ועפה לה, בלי להתיר דבר; לא […]

ג'ו, הכלב הזקן של השכנים

אני שומע יללה חרישית שבאה מכיוון האוטו. היללה נשמעת בוכיה ומורידת כל חיוך שיכל לבוא בצורה כזאת או אחרת. רק משאירה מבט עצוב שנדבק לפנים. יללה של חיה שסובלת. הבכי […]

נעליי בית שמתאימות רק לי

לכל אחד יש נעלי בית שמתאימות בדיוק לכפות הרגליים שלו, לאמא יש נעלי בית בצבע חום בהיר ובצורת כלבלב, לאבא יש נעליים שחורות וכבדות שהוא קורא להן נעלי בית ולאחותי […]

#1

עיניי יבכו דם, אתם עוד תראו אנשים. פניי משתקפות באגם שרק מלא יותר ויותר בצבעים אדומים. זה יהיה מוזר, כי בסוף כל האנשים שם ישחו בדם. נפשתם התמימה לא תחשוב […]

סימנים בעשן

העשן עולה מהבית,ואני עומדת מחוצה לו. מסתכלת. הכל נשרף;הצעצועים,המשחקים,התמונות,הזיכרונות! אבל סימן אחד עולה בעשן הסימן ההוא שראיתי על הקיר. כולם סיפרו לי כשעברנו שהבית רדוף ביד הזכרונות של יושביו הקודמים […]

צחוק צחוק צחוק

צחוק צחוק צחוק תציל את עצמך, לפני שתטבע בו ידידי. צחוק צחוק צחוק תציל את עצמך, לפחות בשבילי לפני שהדם ישפך. צחוק צחוק צחוק זה כואב לי, השריטה בשריר הלב […]

מכתב על עשן

רציתי לכתוב לך מכתב . לא משהו כועס או גרנדיוזי או מוחצן . רק מכתב שיספר לך על הרגשות שלי . טוב אני יודעת שזה מטופש , אבל כל זה […]

הטרור לא נגמר- בבקשה תקראו

ושוב הזיכרונות באים, צפים ועולים. כל מילה קטנה לא במקום, מציפה אותי בכאב. מזכירה לי את מה שהיה, לאן אני לא רוצה לחזור. לפחד הזה שאוכל אותך מבפנים, לכאב הזה […]

ישותם של יסודות הטבע

היא עצמה את עיניה. רק לרגע, והרגע עבר. כל החלומות, כל הסיוטים, גוררים אותה מרגליה. אוחזים בלפיתת ברזל את קרסוליה וגוררים אותה במצעד של בושה. שוב, היא עוצמת את עיניה […]

אין לי השראה ):

בזמן האחרון אין לי השראה לכלום. אני מנסה לתקן שני סיפורים שפעם פעם כתבתי ואני לא יודעת איך. אני מנסה לכתוב סיפור חדש אבל אני לא מצליחה. תעזרו לי לעבור […]

תשעה חודשים ..

הלילה ירד היא מרגישה לבד .. הדובי לצידה אבל בלב הוא כבר לא איתה  להיזכר בשיחות בלילות ובאותם ימים אפורים וורודים שהם היו מתחבקים כמו שני אוהבים .. אתה חסר […]

חלום מוזר שלי

זה היה ממש מוזרר… אני לא ממש זוכרת מה קרה, החלום נקטע באמצע, ואני זוכרת שהיה קרב, ושילד שבעצם היה פרסי ג׳קסון (יאיי ^^) – ילד עם שיער שחור ועם […]

העלה הכתום

העלה הכתום הזה, אתה רואה אותו? תביט בו לרגע, איך הוא עושה את דרכו מטה אל האדמה, בנינוחות וסיבוביות; תראה איך קרן השמש הפוגעת בו משקפת את צבעו, כמעט גורמת […]

שאלה (אני אשמח אם תענו לי עליה)

רציתי לשאול את זה בפרטי, את המשתמשת Love Books, אבל אין דרך ליצור איתה קשר. היא כתבה משפט אחד בפרופיל, הגרוע מכל הוא מלאך שנפל… כי שטן? הוא רק עושה […]

מחכה שיגיע

צעד אחר צעד, במהרה הוא יגיע אומר לעצמי. עוד מעט הוא יבוא. הוא יכנס מעבר לדלת כבר הרבה זמן שאני מחכה לו. כבר קר לי והוא עדיין לא הגיע. אני […]

לפעמים

לפעמים שאני חושבת על זה אני מבינה שאין שום דבר רע בי , וגם לא בהם. אולי אנחנו פשוט רואים את העולם בצורה שונה. אולי אנחנו לא מסכימים , וזה […]

דבר נורא מעצבן.

אוקיי. אז הקלדתי פרק במשך שעה-כן שעה. הפרק היה ארוך וחשבתי 'כן,זה הולך להיות פרק מעולה' עברתי על הפרק לפני שעמדתי לפרסם אותו ובסוף מצאתי שגיאת כתיב. אני זוכרת את […]

מוות

"מה מפחיד אותך?" הוא שאל. ידיו הרועדות מלטפות את כף ידו החלקה. עיניו העייפות נעוצות בתוך עיניו של הנער הצעיר. "מה מפחיד אותי?" הנער הצעיר חזר אחריו. משיג לעצמו זמן […]

קריאת הזאב.

אלף סכינים חותכות את בשרי, שבע צלקות נוטרו על הגוף. אלף כאבים שונים ומשונים, והכל נהפך לאחד ונוראי. אלף דם פזור מסביב, רק ארבע גופות משחטות. אלף דמעות נקוו לשלולית […]

שיניים. אגרופים. סכינים.

דמעה יורדת מטה. היא אדומה. לא ברור ממה. היא יורדת ומכתימה את הפנים הכהים, את האף השסוע והשפה המרוסקת. מלמולים נשמעים אך המילים חולפות. אף אחד לא שומע. דמעה יורדת […]

#12

אני לא יכולה לעצור את הדמעות, כי הן זולגות. אני לא יכולה לעצור את הגשמים, כי הטיפות נופלות. אני לא יכולה לעצור את הלוחות, בגלל הרעידות. אני לא יכולה לעצור […]

עיניים

עיניים שחורות מביטות בי עיניים חייתיות מכאב ושנאה אחת רוצה את השלטון והכוח ואחרת רק רוצה את הדם אני מיד מהר מסתובב ובורח ומרגיש את הכאב מגיע וטועם את הדם […]

מוקדש למרשמLOL

את שם בשבילי את מעודדת אותי , מחזירה אותי למציאותלפעמים מעצבנת אותי אבל גם עוזרת הרבה. אני מקווה שאני שם בשבילך אני מקווה שגם אני מעודדת אותך מקווה שגם אני […]

הלא נודע

הנה עוד אחד שהשפיע, שאמרו כולם שהוא שישנה את העולם. והנה עכשיו הוא נעלם. לא צריך מושלם, רק טוב יותר, לא עולם שאותי קובר, בצרות ומחלות איומים ומכות עיניים דומעות […]

קצת על סיפורים מהקופסא

לכולנו יש סיפורים ישנים אשר שנשכחו בעליית הגג, או בקופסת הנעליים הבלויה. אלו הם סיפורים מהקופסא, סיפורים שעוברים מדור לדור ונשכחו עם השנים, אירועים שחווינו לפני המון זמן ואשר תיעדנו ושכחנו אותם. סיפורים מהקופסא אלו כל אותם סיפורי מגירה אשר כל מטרתם הייתה להוציא על כתב תחושות, רגשות, תיעוד של מאורע או אדם, בקיצור כמו יומן אבל הסיפור יכול להיות חצי מומצא וחצי אמת.

סיפורים מהקופסא יכולים אפילו להיות תיאור של המתכון הידוע של סבתא , מהרגע שבו היא חשבה אליו, על תיאור של המרכיבים ודרך העשייה ועד לתגובות ואהבה של אותו מתכון.

סיפורים מהקופסא, יכולים להיות מכל העולמות ומסופרים בכל הצורות, סיפורים מהקופסא הם אותם סיפורים שמספרים מסביב לשולחן, כדי שאנחנו נוכל לשמוע אותם שוב ושוב , אין חוקים לכתיבה של סוג סיפור מהקופסא, מכיוון שאלו בד"כ סיפורים שנמצאים איתנו בכל בית ויכולים להיות בכל נושא ולא חייבים להיות ארוכים או בכלל להיות עם סוף ברור. הם באים לתעד פרטים בחיים שלנו (לא בהכרח מציאותיים) ונשמרים בצד שאחרים ישמעו.

סיפורים נוספים שיעניינו אותך