גופה רזה, ומעט חיוור, לא כמו אצל הרוב, יש בו משהו אחר. שיערה הכהה סתור על פניה, הוא נראה מדהים עם צבע עיניה. שפתייה יפות, אדומות כדם, ועיניה פקוחות, לא […]
"אני אישה חזקה" אמרה לעצמה הנערה בקול שופע ביטחון אל מול דמותה הערומה בראי. "אני אישה חזקה", חזרה "בטוחה, יפה, עצמאית." עם כל מילה הרימה את סנטרה מעלה, עצמות לחיה […]
המלחמה הכי קשה היא בינך לבין עצמך לבין מה שאתה יודע .. למה שאתה מרגיש ברגע אחד כול הרגשות הרים של תקוות הכול נהפך להיות כאילו מנסים לעבור את כול […]
ישבתי בחדרי, מאזין לדממה. בדרך כלל השקט הפחיד אותי, כל כך חונק, מבסר על כך שנותרת לבדך. בדרך כלל אני עושה הכל כדי שלא יהיה שקט, מדליק את הטלוויזיה, שומע […]
בעולם שלנו כולם מחייכים, כי העצב הוא נגד החוק. ולכן כולם הולכים ממש שמחים, ומכל עבר נשמע צחוק. אבל אמא שלי לא רצתה להבין, והיא הייתה מאוד עצובה. המשטרה גילתה […]
קודם כל תקראו את ה"רציתי להוסיף" לפני הקריאה. המרגל הטוב שישב על הסוס לוקח מכשיר כזה רק עם לייזרים ובום פוגע במלך של הרעים ואז ווש ווש המלך נופל לרצפה […]
they think that i'm strange, they think that i'm strong. they think that i'll hurt them if they do something wrong. they think that i'm ok, and i don't need […]
איפה הזמנים הטובים, בהם פשוט חיינו את החיים? הזמנים בהם היו ימים רגועים, וכל דבר חדש היה נראה מדהים. איפה הזמנים הטובים, בהם היינו אמיתיים? בהם הראנו בדיוק את מה […]
"מתי תחזרי?" הוא שאל בטון עייף מציפייה. עניתי לו בקול חנוק מדמעות וכעס "תפסיק כבר לשאול את זה, תפסיק! אני לא יודעת בכלל אם אחזור ונמאס לי להגיד.." "בסדר, אני […]
"מייסון," הפסיכולוג אומר ומקשקש איזו מילה במחברת שלו. אני כבר מזהה את כתב היד שלו מרוב הפעמים שראיתי אותו. ועדיין אני לא חושב שללכת לפסיכולוג שכל מילה שיוצאת ממנו שוות […]
"עוד תראה עוד תראה, כמה טוב יהיה, בשנה בשנה הבאה." אני היחידה שהשיר הזה מכעיס אותה? למה לראות כמה טוב יהיה בשנה הבאה? למה תמיד לרצות יותר ויותר ויותר? למה […]
במונית ארוכה ושחורה, מלאה בריחות משקאות חריפים ויקרים. מרופדת ונקייה, מצחינה מריח סיגריות. הם יושבים שם, לא מאוהבים, שיכורים. עם בגדי מותגים ושעונים יקרים, כאשר רקע הוליווד מהחלון השחור מציץ. […]
הם עמדו על קצה הבניין הגבוה, בעל החמישים הקומות לפחות. "אני לא מפחדת." היא אמרה בטוחה בעצמה והרימה לכיוונו את גבותייה הדקיקות. "את לא יכולה לא לפחד. כל אחד מפחד […]
יום אחד אתה תחפש מישהי טובה, מישהי שתבין אותך, שתדע לתת לך את הכל. ואתה תמצא אותה, והיא תתן לך את כל כולה, היא תתן לך את ליבה, את נשמתה… […]
"כמה שרציתי להגיד לך 'אז זהו?' 'לא יהיה בנינו כלום יותר?' אבל משהו עצר בעדי…כנראה הפחד מלדעת את האמת, נראה שפחדתי לשמוע את ה'לא'.הלא הכואב,השורט, זה שהורס כל דבר בדרכו.אבל […]
ההורים שלה קראו לה מרגריטה על שם הרומן הרוסי של מיכאל בולגקוב "האמן ומרגריטה". הילדים תמיד צחקו על השם שלה, המורים היו בטוחים שהיא עולה חדשה, והיא הייתה נחושה בדעתה […]
בתוך חדר חשוך, ארבעה קירות לבנים. בתוך חדר שומם, צווחת וצעקות נשמעים. ארבעה קירות, כמו כלוב מזהב. יש לה הכל, היא סובבת באנשים, אך איך זה שהיא עדיין מרגישה לבדה? […]
אני מפחדת, חשוך פה וחנוק, אני לא יכולה לצאת מפה, מהמבוך, אני רצה , אסור לי להפסיק לרוץ, עד שאני יראה את האור, אם אני יראה, אסור לי לוותר, אני […]
ידייה מטיילות על קלידי הפסנתר הגדול והלבן. גופה נינוח ועייניה נעולות על כפות ידייה הקטנות והחיוורות. ליבה פועם בקצב המוזיקה האיטית אך החזקה. ושפתייה מבטאות את מילות השיר בלחש חירשי. […]
אני עומדת באמצע הרחוב, כביש אפור לידי ובניינים די ישנים סביבי. אנשים עוברים, מכוניות נוסעות מפה לשם, כולם עסוקים במשהו, ממהרים לאנשהו… ואני? לראשונה שמתי לב שחוץ מכל אלו, יש […]
כי כבר קר מדי בחוץ, ושלג יורד. ואת כבר כאן, חבל שתלכי, השלג מתחזק. אז תישארי, ואולי, אם תרצי, אדליק את האח. וכבר קר מדי בחוץ, אז בואי תישארי. ואם […]
ראשה מורם בגאווה, למרות שלא באמת יש לה על מה. גופה ארוך ושזוף, שיערה שחור וחלק כפחם ועינייה חומות כשקד. שפתייה דקות כשערה, מרוחות באודם ורוד כמו של ברבי מאריזה. […]
שהצפירה נשמעת, שקט שורר, כל מה שממלא את הראש זו הצפירה. קולה המחריד שאומר כל כך הרבה בכל כך מעט. הזמן מאבד חשיבותו ושום דבר אחר כבר לא משנה. שהצפירה […]
ואם אעצור את נשמתי, אילו רק לרגע אפסיק להגיב. אני אפול אל הים ואתן לגופי לשקוע. אתן למים הצלולים לעבור מעל ראשי, לחסום לי אילו רק לשנייה את האוויר הצח. […]
השמש עולה גבוה אנחנו כאן מביטים באותו תא קטן הלילה יורד על העיר נחליאלי שר כאן קיץ וסתיו זה אותו הדבר וגם אם בחושך תאיר לנו נר כשנתעורר הוא יכבה […]
"אנחנו לא יכולים לשחרר אותו עכשיו!" "אבל ידעו שחטפנו אותו!" ירייה. "בוא." ~לפני שבועיים~ -היי- -היי- -את יפה- -איך אתה יודע?- -התמונת פרופיל שלך- -אאאה- -אתה מתאמן?- -כן- -ככה זה […]
אני עובר שם, בין העפר בין הגופות, בין הצרחות בין הדממות הצורמות. אני חי שם, בין הכאב לבין הסבל, בין הרוע לבין הישועה, בין הבכי לבין הקללות. והם שוכבים על […]
אני תמיד מציירת, בכל מחברת, וורדים יפים, אבל שונים מהאחרים. גם להם עלי כותרת, וגם להם יש קוצים, אבל אצלי זה אחרת, אצלי הם סגולים. כולם אומרים לי שזה מטומטם, […]
ריח אלכוהול מעורבב עם בושם זול רדף את המקום ההומה באנשים. המוזיקה האלקטרונית החדשנית והרועשת הקפיצה את האנשים הרבים שנצמדו אחד בשנייה באופן שגרם ללילית לבחילה. ללילית הייתה יפה, יפה […]
תום היה ילד שלא אכפת לו מכלום. חוץ מאמא שלו, ואחותו הגדולה. תום היה בן חודש כשאבא שלו נרצח. עכשיו תום כבר בן חמש. הוא מאוד גדול, סבתא שלו נהגה […]
לכולנו יש סיפורים ישנים אשר שנשכחו בעליית הגג, או בקופסת הנעליים הבלויה. אלו הם סיפורים מהקופסא, סיפורים שעוברים מדור לדור ונשכחו עם השנים, אירועים שחווינו לפני המון זמן ואשר תיעדנו ושכחנו אותם. סיפורים מהקופסא אלו כל אותם סיפורי מגירה אשר כל מטרתם הייתה להוציא על כתב תחושות, רגשות, תיעוד של מאורע או אדם, בקיצור כמו יומן אבל הסיפור יכול להיות חצי מומצא וחצי אמת.
סיפורים מהקופסא יכולים אפילו להיות תיאור של המתכון הידוע של סבתא , מהרגע שבו היא חשבה אליו, על תיאור של המרכיבים ודרך העשייה ועד לתגובות ואהבה של אותו מתכון.
סיפורים מהקופסא, יכולים להיות מכל העולמות ומסופרים בכל הצורות, סיפורים מהקופסא הם אותם סיפורים שמספרים מסביב לשולחן, כדי שאנחנו נוכל לשמוע אותם שוב ושוב , אין חוקים לכתיבה של סוג סיפור מהקופסא, מכיוון שאלו בד"כ סיפורים שנמצאים איתנו בכל בית ויכולים להיות בכל נושא ולא חייבים להיות ארוכים או בכלל להיות עם סוף ברור. הם באים לתעד פרטים בחיים שלנו (לא בהכרח מציאותיים) ונשמרים בצד שאחרים ישמעו.
