שפעת רגשות, השפעות של הלב על המוח מקורר מאהבה וזה לא נותן לי לשכוח הראש חם כשאני מופנם, כבד כשאני מתבודד הסתובבתי בעולם בריא, ובגשם הראשון חליתי עיניי נחו על […]
"בוקר" שמעתי את אחי הגדול צועק מבעד לאוזני. "קומי כבר" הוא הוסיף בקול ילדותי. "קמה" לחשתי בעיפות ושמעתי את נקישות רגליו נחלשות אל מחוץ לחדר. קמתי מהמיטה לכיוון חדר המקלחת […]
משליך את הדברים לחושך ומתמסר לשליחות האלוהית המזויפת אני הולך בדרך שלי,שכבר הלכו בה רבים מחייך קצת ובוכה הרבה,גורל אכזר והדברים מתים לי מול העיניים,נובלים מנוולים וטיפשים מדדים בשבילי החיים […]
עלה בדעתי,מה אם אגיע לארץ הפלאות הנודעת כל כך. אתהלך עם אליס באותם שבילים אפלוליים אהפוך לחלק אורגני מן הסיפור עצמו, אביט בתמיהה עצומה בארנב שמאחר,שמביט בשעונו וממשיך בריצה מהירה […]
חסד הוא בעצם צדקה מאיש טוב. איש שרצה לעזור אם זה בכסף או בפעולה, בגלל שיש לו או אין לו. החסד נותן הרגשה טובה לשני הצדדים, ההרגשה נמצאת אצל מי […]
האנשים רצים ברחובות ניו יורק. בחליפות יפות, עם פלאפונים צמודים לאוזן, ממהרים לכל מקום, לא עוצרים במקום. רצים בינה, דוחפים את גופה. כמו אוויר. היא מרגישה כמו צל, כמו אוויר. […]
הלילה הזה, היה קר מבדרך כלל, אפילו החלון הסגור לא יכל למנוע מהצינה הנוראית להיכנס. באותה לילה, שכבתי לי במיטה כשהאור כבוי והאזנתי לריבים של הוריי, כל כך קיוויתי שהם […]
אתה קם בבוקר ומוחק שיירי חלום מהעיניים ובודק בפלאפון אם היא שלחה הודעה במהלך הלילה. היא לא. אתה מצחצח שיניים ומכין שוקו כי למי אכפת שאתה כבר בן 25 אתה […]
למה קר כאן כל כך? הכל מכוסה שלגים.. החורף לעולם לא מאחר, ואף פעם לא מקדים. הוא אף פעם לא עוזב, החורף הזה. אין סימן לשום חי, אין שום דרך […]
דרך החלון שלי אפשר לראות את כל העיר. טוב, אולי אני מגזימה, כולה קומה חמישית. אבל דרך החלון שלי, אפשר להרגיש את הרחוב חי. מול כביש סואן וארוך, מכוניות זרות […]
לפחות לגילאי 12-13+ ומעלה: – הדובי החום של רותם היה מוכתם מדמעות. היא ישבה בחדר שלה, על המיטה, והראש שלה היה שעון על כף היד הקטנה שלה. נכנסתי אל החדר […]
כמה מפחיד זה לא לראות,להישאר באפלה שלא חולפת לפקוח את העיניים ולא לדעת איך נראים החיים,בלי לדעת בזמן אמיתי להיאחז בזיכרונות של עבר,לממש ולפתח היגיון קר ובריא להסיק מתווי פנים.בלי […]
דלתות סהרוריות נטרקות כל הלילה,לא הולכות לישון ואני שוכב כאן בקיפאון קל מקופל,מכבה את הירח מתחמם מדי ומשתעל קצת,צריך לבדוק שמן ומים חושב לעצמי עוד ועוד נפילות מתח ואני מאבד […]
"להתראות עולם, אני הולכת להכיר עולם אחר, אולי שם אמצא מנוחה. כל מי שהייתי צריכה להכיר במהלך חיי, וכנראה שלא אכיר, נפגש כבר שם, אני לא אפספס כלום. זה כבר […]
"שתקן כמו תמיד, הא?" היא אמרה בקולה המצלצל, הולכת בצעדים רועשים על רצפת העץ. פה ושם היו בה חורים. "העיקר שתמשיך להחזיק את היד שלי," אמרה כמה שניות לאחר מכן […]
וכמובן לא היה גהינום, אני מתכוון מתתי שלוש פעמים לפחות, אני זוכר את הטעם החלוד הקולות המעובים, תזמורת העורבנים המזעזת, ובכול אחת מהפעמים האלה לא ראיתי,לא הבטתי, לא שזפתי עיני […]
וצלילי האופרה עפפו אותי מטשטשים הכל למין ברק שמימי, ורק הבמה- אליפטית וזורחת בתוך ריק של שחור ניראתה ,איכשהוא, ברורה, גדושה בדים משתלשלים ואנשים המרקדים במין מעגל חרדתי, ממש מסביב […]
אמרו בסרט שגיהינום אמיתי נוצר בעודנו בחיים,שהוא אינו אלא פרי חיינו,הוא הרגעים החלשים שלנו והפחדים הארוכים שלנו. צודקים,אני הייתי מעדיף כאב שיקרע אותי וישרוף,כי כאב חולף ואש שורפת אבל זה […]
עוד פעם אחת בעצם שאני צריך לפתוח את העיניים, יותר נכון פעם אחרונה. פעם אחרונה לצחצח שיניים, פעם אחרונה להסתכל במראה, פעם אחרונה לאכול בבוקר את הביצה עם הלחם וגם […]
אם אתם תוהים, אז זה קשור לפאנפיקים שכתבתי על הסיפור שלי ("אני אוהבת אותך" ו"מסיבת התחפושות) "היום אני אמצא את התשובה." הוא אמר לי בדיוק לפני שיצא מהבית כמו בכל […]
בס"ד 18.11.14 שתינו בנות 14 נור. 14 שנים תמימות. 14 שנות מלחמה. מבחינת הרבה אנשים אנחנו אויבות, אבל, נור יקירתי, אני אוהבת אותך בכל לבי. אני אוהבת אותך, כי למרות […]
"הוא מושך לי בשיער!" רטנתי מכאבים. אמו של הילד אמרה לו להפסיק והוסיפה "אל תדאגי חמודה, כך הוא אומר 'אני אוהב אותך.'" היא חייכה. אני לא חייכתי. אין לי סיבה […]
שתקתי ב-12 השעות האחרונות. 12 שעות של נסיעה צורמת. אני לא יודעת למה דניאל מדברת- אולי כי אין לה מה להגיד, אולי כי הסרטן החמיר עד כדי כך שכואב לה […]
שבוע טוב ומבורך לכולנו ♥♥ כאשר שכבתי במיטתי מכוסה בשמיכת פוך ושומעת את הרעמים ,הברקים, וגשם הזלעפות שמכה ללא הרף הראש שלי היה עם האנשים המסכנים מחוסרי בית. אני מכירה […]
אז ככה זה נראה. 'יער משאלות המוות'. שם כה מפחיד למקום כה, קסום. כה ריק ובדד, כה לבד, כה מסכן היער הגדול והיפה הזה. הדבר היחיד אשר מארח לו חברה […]
היה יום חורפי, הרוחות עטפו אותי. חזרתי מבית הספר, ראיתי שהדרך עוד ארוכה. ההרגשה של הבדידות תקפה אותי ורציתי רק לשכוח מהכול. התחיל לרדת גשם, אשר התחזק מרגע לרגע. הייתי […]
פשוט מקסים !!!!! כל שישים שניות שאתה מבזבז על להיות מעוצבן ומרוגז הם דקה של אשר שלעולם לא תקבל בחזרה החיים קצרים מדי תשברו את החוקים תסלחו בקלות תתנשקו באיטיות […]
וכל לילה זה חוזר על עצמו, החלום שמתגשם לו. בתוך מוחך, זה הרקע הלילי שמשפיע, בתוך ליבך, זה הפחד שמניע. את מנסה לברוח, ממה שלא רודף אחריך, את מנסה לצרוח, […]
ישבתי על הספה הצהובה בבית הקפה הקטן שבסוף הרחוב. הבטתי מהחלון אל העולם המגיח מכל עבר, חוצה כבישים וגבולות, על כמה פריטים דוממים וחיות, על אנשים שחייהם מתפוררים ואנשים אחרים […]
שוב אני מוצאת את עצמי יושבת בחדר לבד. מאזינה לדממה, ללא אף אחד. שוב אין ולו אדם, שיידע מה באמת קורה. שוב אין ולו קול אחד, שבחמימות אלי ייפנה. שוב […]
לכולנו יש סיפורים ישנים אשר שנשכחו בעליית הגג, או בקופסת הנעליים הבלויה. אלו הם סיפורים מהקופסא, סיפורים שעוברים מדור לדור ונשכחו עם השנים, אירועים שחווינו לפני המון זמן ואשר תיעדנו ושכחנו אותם. סיפורים מהקופסא אלו כל אותם סיפורי מגירה אשר כל מטרתם הייתה להוציא על כתב תחושות, רגשות, תיעוד של מאורע או אדם, בקיצור כמו יומן אבל הסיפור יכול להיות חצי מומצא וחצי אמת.
סיפורים מהקופסא יכולים אפילו להיות תיאור של המתכון הידוע של סבתא , מהרגע שבו היא חשבה אליו, על תיאור של המרכיבים ודרך העשייה ועד לתגובות ואהבה של אותו מתכון.
סיפורים מהקופסא, יכולים להיות מכל העולמות ומסופרים בכל הצורות, סיפורים מהקופסא הם אותם סיפורים שמספרים מסביב לשולחן, כדי שאנחנו נוכל לשמוע אותם שוב ושוב , אין חוקים לכתיבה של סוג סיפור מהקופסא, מכיוון שאלו בד"כ סיפורים שנמצאים איתנו בכל בית ויכולים להיות בכל נושא ולא חייבים להיות ארוכים או בכלל להיות עם סוף ברור. הם באים לתעד פרטים בחיים שלנו (לא בהכרח מציאותיים) ונשמרים בצד שאחרים ישמעו.
