לעמוס רנטל היו שני ילדים – קובי וכרמית. את כרמית לא הכרתי, נשואה עם ילדים משלה שהגיעה לבקר את אביה לעתים רחוקות מאוד. את קובי הכרתי די טוב, בעיקר את […]
קרני האור הראשונות בוקעות ממרבד האיזמרגד שממלא את שדה הראייה, ולמשך כמה דקות לאוויר יש ריח מתוק של שמש. האיש עם הרטייה והשיניים הצהובות זורק לי חתיכת לחם מלא ריקבון […]
הקיר נצבע אדום לרקע צחוקו של האיש. פסים ארגמניים נורו על התקרה לפי קצב חיתוכו. שלולית אדומה נוצרה בעוד הסכין עובד במרץ. המקום עליו נח הקורבן היה ספוג בנוזל בריח […]
דמיון חלום ומציאות נפגשו התרגשו והתערבו, מי יותר חשוב , מי יותר נחוץ ומי יותר משפיע על החיים של האנשים, הם מתערבבים ומתערבלים ולא מחליטים. זה קשה,הם אומרים,אז מה עושים? […]
"תנו לי להקדיש את זה לאנשים שאני אוהבת. אני יודעת שאני אמות בערב בו אכתוב את המכתב הזה. אני מקווה שתזכרו אותי לא כילדה שנחטפה ונרצחה, אלא כילדה שחייכה וצחקה […]
אושר מעשה באיש ושמו אשר, צעיר היה וחסר ניסיון חיים, שמע על האושר ותהה ,האם הוא קיים? ואם כן אז היכן? אולי בגן עדן ואולי באיזה אי-שם? החליט הוא לצאת […]
גיבורים. אנשים בעלי יכולות מדהימות, כאלו שתמיד נרצה להיות הם. הגיבורים האלו, שזורקים משפטים ברגע וזה נחתם על דפי ההיסטוריה. השקרים שלהם, שנשמעים כל כך אמתיים ביחס לשקרים שלנו. הגבורה […]
אני דווקא די מרוצה. – פניו של סוואן היו מסותתות בעצב החודר של החיים המתים למחצה, החיים שחלק מהם כבר מת. הוא היה ריק, ויכולתי לראות את העצב נוטף ממנו, […]
אני מגיעה אחרי היום השגרתי שלי, פותחת את דלת הבית שידוע כמקום חם ואוהב, אבל בסך הכל אף אחד לא נמצא כרגע והכל שקט, וחשוך…אני יושבת בשקט, קצת מפחדת אבל […]
-זוהי מיני-סדרה, ויש סיכוי שאני לא אמשיך אותה. אני עדיין לוקח עליה זכויות- — הוא חבט בכדור המשובץ וזה עף וגובה עשרים מטר ופגע ברשת בתנופה אדירה. הקהל הריעה בקול, […]
״זו רכבת הראשונה שנוצרה. הרכבת המהירה בעולם. היא לא מונעת על ידי פחם, או דלק, לא על ידי אף משאב טבעי… לפחות לא משאב הגיוני. היא המוות, מהירה כמוהו, לכן […]
הכל פשוט רץ. אני די בטוח שזה היה מהיר כמו רכבת אקספרס חדישה במלוא המהירות, על מסילה אין סופית של זכרונות. הציורים הישנים שאפילו לא ידעתי על קיומם בזמנו, הכובעים […]
לפעמים אני מרגישה כל כך תקועה כמו בתוך מעלית שנעצרה כי התקלקלה באמצע הנסיעה, בא לי לצרוח, שחררו אותי, נתקעתי בין הקומות, ביו העולמות, זה שלמעלה וזה שלמטה, אני לא […]
נו, טוב. פרק קצר שסם מגלה בו אכזריות בלתי נמנעת. הגרסא הנורמלית יותר של הפרק, לדעתי כמובן. שוב, למי שמעוניין, מומלץ לשמוע את השיר dark paradise של לנה דל ריי. […]
שליטה, שליט, שולט במשלט ובשלט. מי השליט ועל מה הוא שולט' במשלט? מי השולט ומי הנשלט? שאלה השתלטנית. למי יש שליטה על הנשלט ומי מחזיק את השלט? מה כתוב בשלט […]
ניצן סובלת מרגרסיה, וחוזרת להיות ילדה קטנה בלילות. בשאר הזמן היא משתכרת מאלכוהול יקר שגברים בני 40 קונים לה כדי לגעת לה בתחת. ניצן סובלת מרגרסיה, מיוזעת אחרי עוד סיוט […]
הוא התעורר כשנגמרה לו הסוללה. הוא הספיק לראות שאור יום לפני שהאור כבה. הוא מישש מתוך עיוורון בתוך צלעותיו וגישש אחר הכפתור, ולחץ. הוא חיכה רגע בחשכה גמורה כשהתמונה ריצדה […]
הן התכוננו ליום הזה, והתאמנו אליו במשך שנה שלמה. שואפות להגיע למקום הראשון. להיות מוכתרת בתור "מלכת שומן היופי". פעם בשנה שש עשרה נבחרות יפיפיות ושמנמנות מתחרות על מקומן של […]
אני שואלת את עצמי , האם אני טובה מספיק , האם אני ראויה , האם ככה צריכים להראות חיי ואם לא אז איך ? כול כך הרבה שאלות ושום תשובה […]
ערב שוב יורד, אני יושבת במרפסת על הפוף הכחול שלי, עם שמיכה דקה וכוס קפה חם ביד. בסלון מלמולים חרישיים של הטלוויזיה שנשארה דולקת, ומלבדה- דממה. ערב שוב יורד, וככל […]
עוצמת עיניים ופוקחת שוב. שואפת אוויר נקי ונושפת באיטיות. אדי פי מתמזגים עם הרוח עד שהם נעלמים. אני משלבת את שתיי ידיי על ברכיי. קפוא כאן. חול הים נעים כל […]
"גילה תעשי לי מקום !" דחפת אותי והבטתי בך עצבנית. "מה יש? אתה לא רואה שאין מקום?" צעקתי בחזרה על מאור שתמיד גרם לי לצעוק. סגרו עליינו את הקופסא וחושך […]
ללכת במחנה שדומה לעיר. עיר, שדומה לכפר. מסביבי גורדי שחקים וביתנים מפח. ללכת אל עבר הגשר. המחנה נראה כמו עיר אבל הוא בגודל של כפר, וכל מי שהולך בו בטוח […]
לפעמים אני לא מצליחה להתבטא לפעמים זה מתיש לפעמים זה נמאס כל הזמן להרגיש. אולי הכל שקרים ואף אחד לא אשם לפעמים אני רוצה להעלם. לעיתים גם מאוד בדרך כלל […]
התעוררתי לפנות בוקר כשרשת לוכדת חלומות מכסה את פניי, אבל בכל זאת התגנבו חלומות לא טובים על חרפת רעב, על פשיזם, על "החומה" של פינק-פלויד, ועל הספר "1984". אני מסיט […]
סוג של פרק מעבר. בפרק הבא העלילה באמת תתקדם לאיזשהו מקום ותגיע לנקודת מפנה. אם זה מעניין מישהו, מומלץ להקשיב לשיר warrior של Beth Crowley בזמן הקריאה. קישור ב'רציתי להוסיף'. […]
ואם יום אחד תתעורר תדע שאהבתי אותך בכל ליבי . תדע שניסיתי , ניסיתי לתת לזה לא לשבור אותי ניסיתי כלכך לא לוותר להילחם אבל לא הצלחתי . אם יום […]
מהרגע שנולדנו, אנחנו מושפעים. ההורים השפיעו על השרדותינו, סבא וסבתא השפיעו על הערכתינו, והאחים גרמו לנו להבין שאפשר לחיות גם אם יש משהו שמציק לך כמו יתוש באוזן לפעמים. כל […]
עברה כבר חצי שנה מאז שעברתי אליך.. חצי שנה. מי היה מאמין? ואיך יכול להיות שהזמן עובר כל כך מהר, שאתה בקושי מרגיש אותו? אני חיה את החיים שלי עכשיו… […]
לפעמים יש לה הרגשה שהולך לקרות משהו נורא. אז היא מנסה למנוע את זה. אומרת לכולם להיזהר, מפחדת שיצחקו עליה. מנסה לחזק את כולם אף שהם לא מבינים. נותנת עצה […]
לכולנו יש סיפורים ישנים אשר שנשכחו בעליית הגג, או בקופסת הנעליים הבלויה. אלו הם סיפורים מהקופסא, סיפורים שעוברים מדור לדור ונשכחו עם השנים, אירועים שחווינו לפני המון זמן ואשר תיעדנו ושכחנו אותם. סיפורים מהקופסא אלו כל אותם סיפורי מגירה אשר כל מטרתם הייתה להוציא על כתב תחושות, רגשות, תיעוד של מאורע או אדם, בקיצור כמו יומן אבל הסיפור יכול להיות חצי מומצא וחצי אמת.
סיפורים מהקופסא יכולים אפילו להיות תיאור של המתכון הידוע של סבתא , מהרגע שבו היא חשבה אליו, על תיאור של המרכיבים ודרך העשייה ועד לתגובות ואהבה של אותו מתכון.
סיפורים מהקופסא, יכולים להיות מכל העולמות ומסופרים בכל הצורות, סיפורים מהקופסא הם אותם סיפורים שמספרים מסביב לשולחן, כדי שאנחנו נוכל לשמוע אותם שוב ושוב , אין חוקים לכתיבה של סוג סיפור מהקופסא, מכיוון שאלו בד"כ סיפורים שנמצאים איתנו בכל בית ויכולים להיות בכל נושא ולא חייבים להיות ארוכים או בכלל להיות עם סוף ברור. הם באים לתעד פרטים בחיים שלנו (לא בהכרח מציאותיים) ונשמרים בצד שאחרים ישמעו.
